כבר לא שוכבים

אנחנו כבר לא שוכבים, לא כמו פעם כשהיה לנו רע

הגשם מטפטף בעדינות

אנחנו לא יודעים לאן הוא נשטף

כל מה שיש לנו, אנחנו עבדנו בשבילו

אז למה החטאים האלה ממשיכים להעניש אותנו

יש לנו רכב משלנו, עבודה, דירה , כלבה

אנחנו נוסעים בלילה מהשדה הביתה

אז למה אני מרגיש חלש

כל מילה שאת אומרת,

אני מרגיש שבסוף יש המשך אליו אנחנו לא מגיעים

אנחנו כבר לא שוכבים, הפסקנו גם לרקוד בחשכה

האורות שנדלקים בבת אחת

לא מאירים עלינו בכוונה

תעצמי עיניים אני מבקש

תוכלי לראות יותר את הדמיון

במציאות אנחנו זרים לכל ניסיון

יש לנו רכב משלנו, עבודה, דירה, כלבה

בלילות אנחנו נשכבים זה לצד זו  

כשבחוץ מתחוללת סערה

אנחנו נרדמים מהר מדי

מחוץ למיטה

מול המראה

מוריד את החולצה, מקווה שאת עדיין מסתכלת

השם לא מפסיק לרדת אבל הוא לא הספיק לשטוף אותי

במציאות אנחנו זרים לכל ניסיון