שירים

מסדרון

.מסדרון
.פרוזדור ארוך ומתמשך
?...פונה לעצמי- אנא אלך
.ובפרוזדור- דלתות רבות
.ובפרוזדור- מכשולים ומהמורות
.הולכת, בצעדים מדודים
.לעיתים חיוכים, לעיתים מחול שדים
.בתחילת המסדרון מילה אחת: החיים
התקנון מראה על שליטה מוחלטת
.ציות הוא הוראה שעליי משתלטת
.אך ישנן גם בחירות אישיות
.אני מחליטה על דרכי, לפי הנטיות
.והמסע מתחיל, הדלתות קורצות
אהבה, כאב, בדידות
.שמחה, עצב וידידות
שמות על מסגרת עץ חרוטה
.נכנסת לחלקם אוטומטית כבר מעתה
אהבה ושמחה היו מיד מנת חלקי
.עצב וגם ידידות גם הן נדחפו לידי
אחרי שנים של צעידה ממושכת
.נפלתי, קמתי, נזרקתי מדלת לדלת
מדי פעם גם הורשיתי לבחור מבין החדרים
.עמדתי במסדרון, לא היה על מי להערים
.וברצוני נכנסתי מן העצב אל השמחה
.וברצוני יצאתי מן הבדידות אל המערכה
אך ביום בהיר, נדחפתי למקום אחד
:השלט הראה שממקום זה הצחוק נכחד
.אולם הכאב העמוק
.נכנסתי לסוג של שוק
האולם היה רחב, והלב קפץ בפראות
.הכאב עבד שם יום וליל, העמיק ללא לאות
"אנשים קיבלו את פניי, "התקבלת למועדון הנחשק
.מרירות על שפתיהם, בחיוכם אין חן, על גבם יש שק
ובאולם, קירות של דמעות רותחות
.דמעות שלא הצליחו את השברים לאחות
ובאולם, רצפה של רסיסים
.רסיסים של כאב שלא ידע היכן את האצבע לשים
ובאולם, נברשות של אותיות
.אותיות של תהילים, אותיות של תפילות
!ובאולם, המוני אנשים, מכל הסוגים
חלקם נכנסים, חלקם נשארים
.חלקם יוצאים, חלקם מנסים את עצמם להרים
בחלוק שחור ניגש אליי
.אבא הטוב, בעטיו נמוגו חיוכיי
אמר לי אז, בקולו החם
:אמר לי אז,מסר חכם
.אל אולם הכאב העמוק- נדחפים ללא רצון
.בעל כורחנו-מצטרפים למועדון
.אך הכרטיס הוא דו צדדי
.את יכולה להישאר כאן, לידי
.אך באותה עת- לשכוח מהפרוזדור שבחוץ
!את יכולה לצאת ולא לשוב לעולם
.אך הכאב יחנוק ויחשוק מבפנים, מוסתר מכולם
:והאפשרות שיכולה איתך להיטיב
.אל תמהרי את כרטיס הכניסה להשיב
.שמרי עליו, הכנסי וצאי כאוות נפשך
.כי דבר לא יעזור, אולם הכאב העמוק- תמיד יישאר חלק ממך
.הלך אבא הטוב, נשארתי לבדי
.מחזיקה את הכרטיס השחור בידי
נשארתי במועדון, בשולחן ליחיד
.לא חושבת כלל על העתיד
נשארתי במועדון, באולם הכאב העמוק
.במקום מסוים- הכאב היה מתוק
הקירות התעבו מדמעותיי המשחררות
.דמעות חמות ומטהרות
,וכך
.ישבתי שם לזמן ממושך
ביום אחד הצצתי לכרטיס שביד
.הרגשתי לפתע שלפרוזדור אני רוצה לצאת מיד
יצאתי החוצה, שאפתי את אויר מסדרון החיים
.הבטתי על הדלתות, השלטים נראו כקורצים
.נכנסתי לכמה מהם, שמחו שחזרתי
.אך את הכרטיס בידי השארתי
ומדי פעם נכנסת אני לאולם הכאב העמוק
.מדהים כמה אין שם סדר וחוק
הוא מוסיף להעמיק ולהיות חלק מחיי
.ובה בעת אני מרבה בחיוכיי
.יוצאת ובאה. באה ויוצאת
.מסדרון

תגובות