לראש השנה, תשע"ו

"בראש השנה כל באי העולם עוברים  לפניו כבני מָרון", (מהתלמוד)

7.9.2015 

לראש הַשָּנָה תשע"ו

שָמַיִם כְּחוּלִים הָיוּ פְּרוּסִים מֵעַל רָאשֵינוּ רַק לִפְנֵי יומַיִים,

הִתְמַלְּאוּ כָּעֵת בְּעָבִים חֲצִי שְחורִים אֲפורִים.

מִבֵּין הָעֲנָנִים הִפְצִיעוּ קַרְנֵי שֶמֶש, מְבַצְבְּצִים

וּמְאִירִים בְּאורות יְקָרִים.

עִם כְּנִיסַת הֶחָג, הִגִּיעַ כֶּסֶה, כַּי כּוּסָה הַיָּרֵחַ

וּמַחְשִיךְ הַלֵּיל, קול תְּרוּעָה וּשְבָרִים,

מְבַשְרֵי כְּנִיסַת הֶחָג,

הַמָּקום נורָא ביראה,

הַאִם יִשְפְּטֵנִי לְכַף חובָה או לְכַף זְכוּת.

לָבַשְתִּי מַחְלְצותַיי הַלְבָנִים,

הָלַכְתִּי לְהִשְתַּתֵּף וְלִשְמועַ תְּפִילָה,

הֶחָזָן שָר כּה יָפֶה הַקָּהָל הִצְטָרֵף

וַאֲנִי לִבִּי חָג.

שָם בִּיצִיעַ, הַנָּשִים עַטוּפות בִּצְעִיפִים

מִתְנַדְנְדות לְקול שִירַת הַפְּסוּקִים, מְלַחְשְשות.

וּבָראש עובְרות עָלַי הַמַּחְשָבות

הַאִם הִשְלַכְתִּי אֶת כָּל עֲבֵרותַיי?

נותְרוּ עֲשֶרֶת יְמֵי תְּשוּבָה

לְמִי עָלַי לָגֶשֶת לְבַקֵּש מְחִילָה?,

הוּא בַּשָּמַיִם לא מוחֵל בֵּין הָאָדָם לַחֲבֵרו,

וַאֲנִי הַאִם מָחַלְתִּי?

"בראש השנה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מָרון",

רַבּות הַמַּחְשָבות בְּראשִי, לא תָּמִיד מַחְשְבות קודֶש,

נודְדות לְשוּלְחַן הֶחָג, הַאִם הֲכִינותִי הַכּול,

הַאִם הַשּולְחָן עָרוּךְ נָכון, סָדוּר וְיָפֶה?

הַאִם כָּל הַמַּאֲכָלִים עֲרוּכִים עָלָיו?

דְּבָש שֶתִּהְיֶה לָנוּ שָנָה מְתוּקָה,

הַאִם הֶחָלָה נֶאֶפְתָה דַּיָּה לִטְבּול בִּדְבָש,

תַּפּוּחִים, תְּמָרִים, רִימונִים,

ראש דָג שֶנִּהְיֶה לְראש וְלא לזָנָב, יַיִן.

הַאִם הִזְמַנְתִּי אֶת כּוּלָם, וְלא שָכַחְתִּי אִיש?

עוד עֲשָרָה יָמִים כִּיפוּר,

וַאֲנִי חוזֶרֶת לִזְמִירות. כּה יָפֶה הֶחָג

רַק שֶתָּבוא עָלֵינוּ שָנָה טובָה שְנַת שָלום,

וְיִתְמַלְּאוּ כָּל בַּקָּשותֵינוּ.