בור

הובלתם אותי אל קברי הבנוי לתלפיות

צעד צעד

כל הידיים משכו אותי

אבל אני הייתי הבור

לכו תחת כנפי החסד

לשהות במקום ראוי יותר

דמדומי מילים עולים בי

והאומנות מפעפעת

מסתובבת בתוכי כמו סכין בלב אדם מת

סתם  כדי להכעיס,

להשפיל את הלב

שאינו יכול לפעום כנגד

איך קרה שהן חזרו בפריצה של משב רוח?

באמצעות שרירי לשוני קילפתי את קירות הבית בדממה

דיממתי דרך קצות אצבעותיי את זהותי

התגלגלתי בשכבות של אבקת סוכר

וזה כאב יותר מאלף בדלי סיגריה

המתקתי את הדין

ובלעתי את גלולות הדבש

רצעתי את אוזניי אל הנורמאליות

אני קמתי מן המיים הארורים

בכוח נורא

וכל המושיטים לי יד

היו רק שילוט מאיר עיניים

והיה זה הראש שלי

שנאלץ ללכת נגד כיוון תנועת הלב

והיה זה הלב שלי

שצבעו אותו מחדש

והתאימו את מידותיו

ואמרו לו להתכווץ

וקשרו את החוטים מחדש

וכל תנועה מלאכותית כואבת

יותר מאלף זעזועי מוח, מדפיקות ראש

וכל כפית של אבקת פיות מרירה יותר מאלף שבילים אדומים על העור

וכל נורמאליות משעממת יותר מדקירה קטנטנה

ועכשיו אתן כאן, המילים

מכר ותיק חזר הביתה

ואני מרכינה את הראש

זהו רק ניצחון רגעי שלכן

ועוד שנים של מאסר בשבילי

הלוואי ומישהו יואיל בטובו להחזירני לרחם

ולהגיד שם באולטרסאונד

את בדיוק כמו שצריך. ממש כמו שצריך. ולא יכאב לך במקום של המחשבות

לא נוח לי פה

אני רוצה להתפשט עוד ועוד ועוד

מן הנפש המכעיסה הזו

קלפו אותי