ואחרי הכול

וְאַחֲרֵי הַכֹּל

וְאַחֲרֵי הַכֹּל, לֹא הִשְׁתַּנָּה דָּבָר,

הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל תִּלּוּ,

הַשָּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם,

הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת,

וְאַתָּה בְּתוֹךְ מְאוּרַתְךָ

רוֹבֵץ.

כְּשָׁפָן בְּרַעֲמַת אַרְיֵה,

כְּאֶפְרוֹחַ בְּנוֹצוֹת טַוָּס,

וּכְנַעַר שׁוּלֶיהָ מֵאֲחוֹרֵי קְלָעִים,

מִתְהַדֵּר בִּלְבוּשׁ שַׂחְקָן רָאשִׁי

וְשׁוֹמֵעַ תְּרוּעוֹת נִצָּחוֹן

לֹא לוֹ.

אֶתְרוֹג מוֹשְׁלָם, לְלֹא דֹּפִי,

נִתַּן כְּמַתָּנָה לְנִיצֶבֶת בַּהַצָּגָה

וְנֶעְלַם.

לוּלָב יָרוֹק עַד שֶׁזֶּה עַתָּה נִקְטַף,

נֶעֱטַף בִּגְוִיל עָתִיק יוֹמִין

לְלֹא מַעַן חוֹזֵר.

וְאַחֲרֵי הַכֹּל, חִידָה לִי

וְאֵין פּוֹתֵר,

מְנַסָּה אֶת הַכּוֹכָב לָסוֹב

בַּהֲפֹךְ,

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ , אֶל הָאוֹר,

אֶל הֲלֹא נוֹדַע.

רחלי גבאי

8/15