פרידה מאוחרת- סיפור שיר

צלילי האוקיינוס ננעצים בבשרי

עומד על הסיפון העליון

מפקיר פני לרוח

חש צליפותיה כצבתות הצבר

קטפתי אי שם בקיץ רחוק

מביט לחוף המתרחק

צועק פרידה

כמו ענות קולך ההולך ונמוג

כמו מתאר גופך רחק מעימי בחולות נואייבה

כיצד רצת לפתע ,ללא התראה

משליכה בגדייך וחובקת ים

ואני עומד מביט בלב שבוי והומה

נוצר את הרגע

כואב כבר אז-

כמו יודע

אחר, הנחת את כפות רגלייך

על עירום גופי

הפקר

לידיי המטהרות החול והמלח מגופך

ונזפת בי במשובה על עיניי

נדדו לחדרי חדרייך

שבויים בערגה

לעולם את בליבי, לא אשכח

כיצד הנחתי הקונכייה באוצר סודותייך

מטה אוזן כדי נגיעה

משיב לשאלתך- תמיהתך

"אני רוצה לשמוע אותך, כול כולך"

מעולם לא הייתי קרוב כל כך,

אלייך -אהבה

עתה במרחק שנים ומקום

אני עדיין אוחז בידייך

מביט באופק המתרחק בשלל צבעים

יודע כי לעולם

אחוזות יהיו הידיים

*הרוח מנגנת עיצבונות חיי