והנה תכפו הימים וגברו העיתים ומר יפת קרוואני השם יאריך ימיו בנעימים
וצליליו במנענעים וטעמיו בממולאים וימי בחרותו במילואים, ראה מודעה תלויה על פחי זבל
שהנה הנה הרב אריה יצחק הידוע בשערים ובשעריים
יגיע לדרוש בבית העם של קרית עקרון בערב של אטרקציות,
גימיקים ודברי תורה ואמר לבן שלו עובד "יא עובד שתהיה בריא, בא לכאן הרב אריה
יצחק לדרוש בדברי תורה ובוא תהיה בנאדם בוא יחד איתי ויחד עם סעידה לערב תרבותי..."
"מוסיקה תהיה שמה?" השיב ושאל עובד
"בטחחחח..." אמר יפת "הרי כל תימני הוא זמר ובטח ובטח
אחד כמו הרב אריה יצחק השם יאריך ימיו בנעימים... ושיהיה בריא"
"ואללה אני מעדיף הופעה של יואב לוי" אמר עובד והתכוון לבדרן
הלאומי של התימנים "אבל בכל זאת אבוא איתך... אבל האאא! שיהיה משעשע, לפחות ברמה
של ציון גולן בקיסריה" אמר ונזכר שהוא צריך לשים סלוטייפ על הפוסטר של ציון גולן
שכמעט נופל לו מהתקרה ישר על העפעפיים מתי שהוא יושן.
ולפני שנכנס לאולם ראה ברחבה איזה גיברת אחת עם מטפחת ראש אדומה ושיער מחומצן
מחזיקה ככה בהפגנתיות דיסק שעליו תמונה של ציון גולן ומשוחחת עם מישהו שמחזיק מצלמה
גדולה ואומרת לו:
"אז סיכמנו על מאתיים שקל..."
ועזרי הפנה את המבט אל הדלת של הכניסה והוא והוריו נכנסו בשעה היעודה
באולם של בית העם וסעידה הלכה מהר לעזרת נשים יחד עם חברה שלה מרצדס המרוקאית (שהייתה
עושה קוסקוס משהו משהו) ואילו עובד ואביו ישבו בשורה השנייה ליד הבמה
והנה מהר מאוד הופיע יהודי עם זקן ארוך שחור לבן וכובע שנראה כמו בלוט
של עץ אלון ופיאות וכתונת פסים כמו של יוסף הצדיק עליו השלום לפני שהוטל לבור, ומיד התחיל לדרוש בתורה ובמפרשים על פרשת קורח ועדתו ועל מעשה הפלוגתא מול משה רבינו ואהרון הכהן עליהם השלום ובאמצע איכשהוא עשה סוויץ' בפסוקים עבר
ודיבר ואמר על ריקודים מעורבים שזה איסור מדאורייתא ועל זה שיש זמר תימני אחד שם רשעים ירקב שברוב עוונותיו
מרקיד יחד נשים וגברים "והוא יושב עם ההיא מרגלית צנעני ומטכסים עצה איך להרוס
אותי. ההוא מחטיא את הרבים יחד עם זמרים אחרים, מרקיד נשים וגברחם וזו ממש כפירה בעיקר
ואני יוצא נגד זה בחרי אף ובחימה שפוכה שהרי זו זימה ורימה ותולעה ושפיכות דמים בציבור שמה בקיסריה
בתיאטראות איפה שאנשי מלכות רומי הרשעה עבדו עבודה זרה והשתחוו לכוכבים ועוד גם מצטלם
לטמבלוויזיה ולדיסק הדיבידי... ועכשיו אני אומר לכם קהל יקר, מי שישבור כאן באולם דיסק
של הזמר המרשוע הזה, אני יתן לו מאה שקל"
"אני מחזיקה דיסק של ציון גולן, נו אז מה" אמרה פתאום איזו אחת, בעצם
אותה אחת עם מטפחת ראש אדומה שעזרי ראה בכניסה, זו ששוחחה עם הצלם, ושעכשיו ישבה ביציע
של הנשים
"אני אתן לך מאה שקל אם תשברי אותו, את העבודת האלילים הזאתי"
הפתיע הרב יצחק שהיה חובב גימיקים ידוע
"רגע רגע" קם עובד ממקומו ככה בלי בושה ובעזות רוח "איזה דיסק זה?"
"לא ביקשתי ממך לדבר, אז שב במקום" אמר הרב והצביע מטה, ואילו אביו יפת,
הריח שיש כאן צרות וניסה להסות את עובד ומשהריח שהבן עומד להסתבך פשוט קם והלך מיד להזעיק
את האח אשר על מנת לטכס עצה איך להוציא את עובד מהמעבד.
"ועוד איך אני ידבר" קם עובד ממקומו "אני מאוד אוהב את
ציון גולן ואני לא יתן שילכלכו עליו, עד עכשיו אני נתאפקתי ועכשיו אני לא ישתוק, לא
אמחל על כבודו של היהודי הזה כמו שנאמר "למען ציון לא אחשה" ועד שלתימנים יש כבוד בזכות האדם הזה אני משבית אותו?"
ואישה אחת החלה לצעוק בחרי אף על עובד שיפסיק להפריע לציבור והוא ענה:
"מה יש לך את, לפני חמש דקות לא היית דתיה, הלכת לדיסקוטקים והתלטפת עם כל הבחורים ועכשיו שמת מטפחת ראש עד העיניים ואת הרבנית הדגולה ואת מתחסדת?"
והרב יצחק הרגיש שיש כאן הזדמנות לשואו כמו שנאמר "הוכח תוכיח את
עמיתך" וביקש מהסדרנים שיתנו לעובד את זכות הדיבור ואפילו ידחפו לו מיקרופון על מנת לדבר.
"ציון גולן הוא הנשמה של העדה התימנית, אין גאווה יותר גדולה ממנו,
אתה כנראה מקיים את הקללה של עזרא הסופר שאמר על התימנים שכולם יהיו ראש ויכנסו אחד
בשני ראש בראש, ראש בטטה בראש בלטה" הפתיע עובד בידיעותיו.
"לא נכון" נופף יצחק באצבעו "הוא אמר שהם יהיו עניים!
זו תורה! מסכת שלמה!"
"איך יהיו עניים אם נאמר "כי מציון תצא תורה ומתימני שום אגורה?"
ענה עובד
"מה אתה אומר, אני מזיל אגורות ומעות וכספים ודמעות כדי להחזיק את
הארגון הזה של ההרצאות ואני מחלק דיבידי לאנשים בכדי שיראו את ההרצאות שלי ולא יראו
סרטים כחולים בטמבלוויזיה...מזיל מעות ושקלים!"
"אה מזיל שקלים? אתה מזיל דמעות תנין! וחוצמזה...רגעע..." זעק עובד "ואיפה מכניסים את הדיסקה של הדיבידי אם לא במחשב שזה האח הגדול של הטלוויזיה???"
"טלוויזיה היא אם כל חטאת" קבע הרב יצחק "התורה היא אם
כל המצוות"
"כן, רק שבבני ברק מאחורי הארונות הגדולים שבחדרים הקטנים שומעים
צפצופים ושריקרוקים של טלוויזיה ישראלית ובטח שלא ישמעלית" אמר עובד ועתה ניצנץ
רעיון בבלקון של המוח שלו ואמר: "תגיד כבוד הרב, מה אתה מסתיר שמה בכובע? למה
לא תלך עם כיפה רגילה"
"זה לא עניינך" אמר הרב "אתה תתעסק לך בתורה וביראת שמיים ואני אתעסק בהרבצת תורה ברבים".
"אתה בטח לא רוצה לגלות ששם אתה שם את המכשיר הקלטה..." קרא
עובד בקול וכל הקהל צחק ואז נעץ את החרב: "והקהל לא רוצה לגלות שאתה מביים דברים, והאישה שאמורה לנפץ את הדיסק
של ציון גולן היא בעצם שתולה שלכם..."
והקהל שתק.
ובדיוק אותה אישה שהייתה אמורה לשבור את הדיסק "שלה" של ציון
גולן זרקה אותו כמו פריזבי לכיוונו של עובד בחמת זעם ועובד שם לב בדקה התשעים
למעוף הצרעה, אה, סליחה, למעוף של הדיסק של ציון גולן ותפס אותו מהר מאוד והביט בו
ואמר: "בחייאת עיוני, זה הדיסק הנדיר שלו, מהדורה נדירה של "אוסף הלהיטים
ג'" תודה יא גיברת, יא שחקנית ושתהיי בריאה ותתעסקי ביראת שמיים ולא ביראת שקלים"
והוא קד קידה לגיברת השחקנית שהביטה בו ופניה נעשו אדומים כמו סחוג אדום
של פלפלים יבשים כמו שקונים שמה בבסטה של שרעבי בקצה של שוק רחובות ליד המוסך של עזרא
ובניו שמסדרים את הלקוחות וגובים מהם מס ערך מוסך בגובה של עשרים אחוז...
"רק שתדע לך, שאם אתה לוקח את הדיסק אין לך חלק לעולם הבא" אמר הרב יצחק
"יואו, יא בא ייה, מי קבע? מה, אתה שומר את פתח הג'יהנום? מה? החלפת דחקות עם מלאך
המוות? בקושי אתה מחליף דחקות מול הקהל המסכון שלך שחצי ממנו הוא שתול שלך" קרא עובד.
"אני יתן לך מאתיים שקל רק תשבור את הדיסק יא מפג'ע א שדים"
קרא הרב, אבל עובד התעלם
"שלוש מאות... ארבע מאות... אלף שקל... חמשת אלפים" העלה הרב
את הסכום
אבל דבר לא עזר, עובד יצא מן האולם והדיסק הנכסף בידו.
ויחד איתו חצי מן האנשים שהיו שם.
וכשעבר ליד אביו וליד אחיו אשר שיהיו בריאים הביט בהם וראה שהם ככה דואגים ואמר: "אני ברוך השם בסדר וגם יש לי דיסק נדיר של ציון גולן"
