האיש המצחיק שלנו

האיש המצחיק שלנו  / נסים פרנקו

(מקרה אמיתי)

הוא היה הולך אחרי מכונית האשפה , ובכל פעם שנעצרה  היה תופס את פח האשפה שהיה מונח בקצה המדרכה והניף אותו מעלה לתוכה כמו היה הוא נוצה קלה , זו הייתה עבודתו.

שמו היה ינקל'ה , אחיו האחד היה סוחר ביהלומים , אחיו השני היה רב בעמיו , ואילו אביו היה שוחט וגם מוהל של כל רחובות השכונה.

הייתה לו חולשה לינקל'ה זה , הוא אהב מטבעות כסף מכל הסוגים והיה נוהג למלא את כיסיו במטבעותיו להכניס את ידיו לכיסים ולטלטל אותם כדי להשמיע את רעשם לעוברים ושבים שידעו עד כמה הוא עשיר , כך אמר.

כל דיירי השכונה הכירו אותו וצחקו אתו , וממנו עד אשר כעס מאד ונהג לרדוף אחרינו כדי להכותנו . מעולם הוא לא תפס איש.

היה לו עוד תחביב , לינקל'ה זה , הוא התמחה באיסוף חלקי נחושת , אדומה וצהובה כאחד

והיה צובר לו כמויות של קילוגרמים , כדי למכור הכל בשוק הפשפשים שהיה ביפו.

אוי לו למי שהיה רק מתקרב למקום המחבוא של הנחושת בחצר ביתו , הייתה לו יד כבדה לינקל'ה זה. האיש מאד אהב תינוקות בעגלה או בעריסה , ותמיד קנה וחילק מתנות קטנות לאימהות התינוקות ברוחב לב.

וכאשר ישב ינקל'ה להשביע רעבונו , הוא טרף שני ככרות לחם שחור עם דג מעושן,(פלאמידה)

ושלושה בצלים יבשים גדולים וקינח עם צמד בקבוקי בירה נשר , בתום הארוחה היה נוהג לפלוט צרורות של גיהוקים קולניים כאותות של שובע .

היה לו כוח אימים לינקל'ה , ובכל פעם שהיה עלינו לסחוב או להזיז משהו  שהיה כבד עבורנו נהגנו להזעיק אותו , והדבר היה נעשה בקלי קלות על ידו.

יום אחד ראינו אותו סוחב פח של חמוצים גדול שהיה מלא עד גדותיו במטבעות של כסף , רצנו אחריו ושאלנו " ינקל'ה לאן ?" ולאחר כמה תשובות מפיו כמו " מה איכפת לכם ? "

פלט בקול חרישי " לבנק , לעשות כסף ניירות ". אז ליווינו אותו עד לפתח הבנק השכונתי.

לאחר מספר שנים לא רב , נפטר ינקל'ה , והוא כבן חמישים אמרו שהוא מעד וצנח מן הגג של ביתו למדרכה . איש לא ידע מה חיפש שם האיש.

הלווייתו הייתה עצומה ממספר  האנשים שהגיעו אל דרכו האחרונה של האיש המצחיק וטוב הלב , שהיה יחיד במינו עבורנו. עליו השלום.