יצירות אחרונות
בָּלָדָה לְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים בַּכִּתָּה🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -24/08/2026 08:03
שְׁבוּעָה בְּאֵשׁ הַשְּׁקִיעָה (3 תגובות)
אביה /שירים -24/08/2026 06:53
היום אני כול כך מתגעגע (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/08/2026 06:45
מוקדש לאור שלי (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -23/08/2026 19:57
הילד בן שלושים (5 תגובות)
ZR /שירים -23/08/2026 18:02
זיכרון כמים חיים (8 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/08/2026 15:50
מסיפורי העץ אובות - דרכו של אובות (11 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -23/08/2026 13:48
אין סודות (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/08/2026 12:51
הוא יגיע בזמן (12 תגובות)
**לנה** /שירים -23/08/2026 12:48
וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם הַיּוֹם הוּא לְטֹהַר (6 תגובות)
אלפי /שירים -23/08/2026 12:33
סיפורים
מרכבהטיול במרכבה מזמן לא יצאתי לטיול. הודעתי בעבודה שאני יוצאת לחופש לשבוע ואולי יותר וישבתי לתכנן. לאן הפעם? לא ידעתי אבל חשבתי על טיול שונה.טיול אחר. ארזתי לי תיק קטן עם מים .כריך וספר וכמובן מצלמה. ויצאתי לדרך לכיוון הצפון. נסעתי כשעה והגעתי לכביש ללא מוצא נכנסתי לדרך משובשת ,. עצרתי .ירדתי וחשבתי לאן. ראיתי שביל צר, משני צידיו סבך ואז הוא מתרחב ונכנס לתוך חורש מדהים ביופיו. חיפשתי מקום נוח לשבת לנוח. ואז ראיתי באמצע שום מקום כרכרה יפה כולה מקושטת בפרחים ומסביב פעמונים מזהב מנצנצים, בוהקים ומצלצלים. ניגשתי וראיתי רכב בבגדים מהודרים ועל ראשו כובע רחב שוליים מעוטר בפעמוני זהב קטנים. אמרתי לו שלום ושאלתי, "לאן אתה נוסע," ענה לי לכל מקום ולשום מקום. לא הבנתי ושאלתי שוב. סליחה אבל לאן? לכל מקום ולשום מקום,. רוצה לצאת איתי לטיול? שאל כן, רק תגיד לאן. והוא בשלו. בואי אקח אותך לכל מקום שתבקשי ולשום מקום שתרצי. לפני שאני עולה רק תגיד לי מי אתה? עניתי. אני כל אחד ואף אחד. ואת ? ענה בשאלה. אני חני. טוב חני. את עולה. אני ממהר. טוב ,אעלה לטיול קצר מה כבר יכול להיות .חשבתי ועליתי. שבי היטב וקשרי את עצמך לכסא ,אמר לי . עשיתי כדבריו וחיכיתי.אבל לא להרבה זמן, כי פתאום בלי להיות מוכנה המרכבה התחילה להמריא לשמים התחלתי לצעוק תוריד אותי.. אך הוא לא שמע. אני מתה מפחד.לא יודעת מה קורה איתי. מה אני עושה? המרכבה עולה עוד יותר גבוה ממש עוד מעט בין העננים וכבר מעל, מתקרבים לשמש. אני מתעלפת. ואז אני מתעוררת .לא יאומן. אני בחורש. אין כרכרה ואין רכב.רק פעמון הזהב תלוי על עץ ומנצנץ בשמש. הייתה מרכבה או חלמתי? לא יודעת, לא מבינה כלום. אם חלמתי אז איך זה שהפעמון של הרכב פה ? ישבתי לנוח ואחרי שעה קלה קמתי לחזור למכונית. הספיק לי להיום. התחלתי ללכת ופתאום השביל חסום. הכרכרה עומדת באמצע השבי אך עם רכב אחר בפנים, הוא פונה אלי ושואל:.גברתי צריכה טרמפ? לא. תודה. יש לי מכונית. מה יש לך? אוטו. אני עונה. מה זה אוטו ? בואי תעלי אקח אותך לטיול נחמד. לא תודה. כבר טיילתי. אני עונה וממשיכה. אך הוא לא מרפה.יורד ומרים אותי לכרכרה. עכשיו שבי ותקשרי עצמך לכיסא, אלוהים, לא שוב. אני רוצה לרדת.אני צועקת אך הוא בשלו אם לא תקשרי תעופי. אני נקשרת ושואלת באימה:. "לאן אתה לוקח אותי? לשום מקום ולכל מקום שתבחרי בשמיים.על האדמה ובמים. עפנו הסתובבנו ,הסתחררו , ריחפנו בשמים ומעל המים להפתעתה הגדולה של חני היא התחילה אפילו להנות מהחויה המדהימה ואף מחברתו של הרכב שהתגלה כאדם מעניין .בשלב מסוים נרדמה חני והתעוררה כשהיא בחורש ופעמון הזהב ענוד לצווארה. חני קמה ומתחילה ללכת לכיוון המכונית שלה. "אני רוצה רק לצאת כבר מהמקום הזה" ואז כשהיא כבר ממש קרובה למכונית היא רואה שוב את הכרכרה עומדת וחוסמת לה את הדרך ובתוכה יושב רכב אחר לא פחות הדור ,עם אותו הכובע . חני הולכת לקראתו ורואה שגם הוא עונד פעמון זהב לצווארו.. חני עולה למרכבה ואומרת לו.סע. שואל הרכב: "לאן גברתי רוצה להגיע? חני עונה לכל מקום ולשום מקום והם ממריאים ומרחפים בכל מקום מעל ועל פני האדמה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |