יצירות אחרונות
וּבְכַן, / כמו-וידוי, המשך / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -07/05/2025 17:41
שארית האמון (3 תגובות)
זיו /שירים -07/05/2025 16:54
סולמות של דו - רה (16 תגובות)
אלה לי /שירים -07/05/2025 08:30
אולי. סליחה (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -07/05/2025 07:35
לא פשוט לסיים שיחה עם כול אחד (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -07/05/2025 07:26
כּוֹכָב מְנַצְנֵץ מֻקְדָּשׁ לִשְׁמוּלִיק לְשִׁירוֹ כּוֹכָב נוֹפֵל (10 תגובות)
אביה /שירים -07/05/2025 07:21
אהבה נצחית-הגיג (6 תגובות)
מרים מעטו /הודעות -06/05/2025 21:40
שירים
המחסן. המחסן. מאת זיגי
בר-אור המקום הכי חשוב בכל בית מלבד השירותים, לא תאמינו, אבל זה המחסן אמנם לרוב קטן, אך בלעדיו אי אפשר לחיות.
אספר לכם מה מכיל המחסן שלי למעשה כל מה שלא צריך כבר, אבל תכולתו מספר את כל חיי, החל מעגלת הילדים שהסיעו אותי כולה כבר חלודה והריפוד קרוע, סיר לילה צבעוני שכולו מתקלף, אפילו המוצץ בו למדתי למצוץ ובגילי כמבוגר זה הביא לי תועלת, ילקוט שאיתו הלכתי לכתה א' ובפנים עדיין דפי הציורים שעשיתי למרות שהנייר כבר הצהיב מזמן, אבל רואים שהייתי צייר ממש גאון כמו פיקסו שכולם הלכים על הראש, גם הבגדים שלבשתי לבר מצווה ותמונת המחזור של סיום כיתה ח', הגיטרה שלי אך כבר ללא מיתרים שאיתה ניגנתי במסיבות בתיכון, תרמיל גב ודסקיות משרות בצבא, כוסית היין המוזהבת שמתקלפת שהרבי אמר לתת ללגום גם לכלה, האופניים שבתחילה נסעתי לעבודה, צמיג משופשף ממכוניתי הראשונה, תריס מעץ מהבית הראשון שלי, מקל הליכה שעדיין שמור היטב שנתנו לי ביד שרה בהמלצת רופא והמחסן כבר החל להיות מלא כי גם לסיפור חיי אין כבר מה להוסיף, בקושי מצאתי עוד מקום לקומקום שאינו בשימוש בהעדר חוט חשמל תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |