אֵינֵךְ יוֹדַעַת / נסים פרנקו

אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת

אֵינֵךְ יְכוֹלָה גַּם לְנַחֵשׁ

פֶּרַח ,לֹא נָתַן בָּךְ דַּעַת

גַּם צִפּוֹר לָךְ, לֹא תְּלַחֵשׁ…

אִלּוּ הָיִית יוֹדַעַת

הָרָקִיעַ הָיָה לָךְ בָּהִיר

וַדַּאי הָיִית אָז רוֹגַעַת

וּבְתוֹכֵךְ… נִרְקַם הָיָה שִׁיר

אֲבָל אֵינֵךְ יוֹדַעַת

כִּי נִבְצַר לִרְאוֹת אֶת הַכֹּל

כַּאֲשֶׁר הָעַיִן מֻשְׁפַּעַת

וְהָאֹזֶן… אִבְּדָה רַחַשׁ קוֹל-

בָּרֶגֶשׁ אֵינֵךְ נוֹגַעַת

מִתּוֹךְ מוֹרָא, שֶׁמָּא תְּגַלִּי

שֶׁיֵּשׁ בָּךְ אַהֲבָה גּוֹוַעַת

וּמֵהָאֹפֶן, בּוֹ תִּגָּאֲלִי

לָבֶטַח חֶפְצֵךְ לָדַעַת

אַךְ אֵינֵךְ מְעִיזָה אַף לַחְשֹׁב

שֶׁאַהֲבָה אֵלַיִךְ נוֹגַהַת

מֵאֶחָד, שֶׁעָרַגְתְּ לֶאֱהֹב…

אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת

וְאוּלַי לְעוֹלָם לֹא תֵּדְעִי,

כִּי אַהֲבָה זֶה גַּם לָגַעַת

וְרֶגֶשׁ…זֶה לֹא דָּבָר רִגְעִי.

*