כשאלך

כְּשֶׁאֵלֵךְ / אֲרְמָּן שַׁמַּאי
*********************

כְּשֶׁאֵלֵךְ, קְחוּ אֶת
דָּמִי הַנּוֹתָר, 
אֶת

תַּכְרִיכַי,
אֶת שְׁאֵרִיּוֹתָיו הַמְעַטּוֹת
שֶׁל בְּשָׂרִי 
וְהָרְאוּ
לְעוֹלָם וּלְאַנְשֵׁי מַצְפּוּן
שֶׁיִּישְּׂאוּ עַל גַּבָּם
אֶת מַשָּׂא
הַאִיוֶּולֶת

עַל הַיֶּלֶד הַהוּא 
שֶׁהָיִיתִי, 
עַל הָאַבָּא שֶׁבִּי 
עוֹד 
מַמְתִּין,

אֶהְיֶה כָּאן, לֹא
כֵּן נִשְׁמָתִי,
כִּי כָּאן כְּבָר 
לֹא

פָּשׁוּט 
כְּלָל,

הַמַּיִם עֲכוּרִים פֹּה
בִּנְהַר הַבְּדִידוּת
שֶׁלִּי

רַק אוֹתִיּוֹת בּוֹכִיּוֹת
רוֹמְזוֹת שֶׁעֲדַיִן
אֲנִי נוֹשֵׁם,
הָעֵינַיִים
פְּקוּחוֹת ,
הַנֶּפֶשׁ 
לָמוּת.

בְּדִמְעָה, אֶת חֶסְרוֹנִי
אַל אִישׁ
יַפְגִּין,
גַּם מִלִּים שֶׁל
הֶסְפֵּד,

שֶׁל

קַדִּישׁ,
תִּתְפּוֹגֵגְנָה
בָּרוּחַ.

עוּגָב עַתִּיק
נוֹתֵן
קוֹלו

בִּבְכִי

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת : © אֲרְמָּן שַׁמַּאי 
11/4/2015