שירים

חבקי תחילה - לדיון של נורית



חבקי תחילה את השעון  האדיש משהו

לקרני השמש החודרות. גם בלעדיו את

יודעת מתי תיכון השקיעה,

 ומתי מתרכזים הכוכבים במיטת עינוגיהם

נכונים ליום המחר-ואת הלא יודעת

שלעולם תנשב הרוח, והגשם-

הגם שאני מתכסה מטורדנותו וקורא לך לבוא: 

גם הוא בר דין של זכרון הולך ובא. כמו מי

שאהבת ונשאר מאחור.

תגובות