אנחנו רוצים את השינוי

משעות הלילה בנמל עד המונית שחוצה את העיר באור הראשון

ממשרדים בקומות הגבוהות עד המוסכים הישנים בקצה של העיר  

מאנשים בחליפות עד הפועלים מאחורי המכונות

אנחנו אלה שמבקשים את השינוי

מבקשים את החופש שלנו בחזרה

אנחנו הידיים שבונות את הרחובות

אנחנו החולמים שמחזיקים את החומות

הנשמות שלנו מספקות את הדלק לאומץ והשראה

כן, זה אנחנו בג'ינסים הכחולים עם הקרעים והאבק

אנחנו נפצעים מגדרות התיל הגבוהות, נסדקים מהבטחות כוזבות  

עכשיו בין רחובות הראשיים לחצרות אחוריות 

בין חלונות ראווה מהדהדות לאורות מסנוורים בעיוורון

אנחנו אלה שמבקשים את השינוי

מבקשים את החופש שלנו בחזרה

להוריד את הפוסטרים מן הקירות, ליהנות ממשהו אמיתי במקום

אנחנו שהולכים בשבילים בין מחסומים

אנחנו פותחים את הדלת כל בוקר לרוח חדשה

מגששים בערפל בשביל מעט אור

נובחים בשביל לא לנשוך

חזון ודרך, אמונה והבטחה

מחדרי הבטון ודלתות המתכת הכבדות

אל הבסיסים שמשקיפים אל עיי החורבות

מתכוניות הטלוויזיה אל פנטזיות נפסדות מכרטיסי הגירוד

אנחנו מבקשים את השינוי , את החופש שלנו בחזרה

פועלים בדרכים עד שאנחנו מגיעים אל הפתחים

להיכנס פנימה ולהרגיש את זה קורה, כן זה אמיתי

אנחנו רוצים את השינוי

מבקשים את החופש שלנו בחזרה

לשים את הידיים על השולחן, להרגיש משהו חם

אין מספרים באוויר, אין אותיות לחינם