שירים

דומות

 

 

קול הלב האותיות לוחשות

מחשבות מתישות

בשברי זכוכית לוכדת רסיסי שמש

נזכרת בסודות שסיפרתי לבובה אמש

כי אנו לא שונות אחת מרעותה

רק אני מאופרת, היא מרוטה

ואולי ידה חסרה ובגדיה שונים

לי חסרות בנפשי שנים

מבטה קפא כמו היה עצל

עיניי סיגלו מבט אפל

היא יודעת לשתוק ולבלוע מילים

אני למדתי כי שתיקה כעס תעלים

ואולי...אולי גם חסר לה  לב

אז למה אצלי עדיין כואב

 

 

תגובות