אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 141 יוצרים
חיפוש
E-Mail:
תאריך כניסה אחרון:
21/06/2018 16:44:57

נושא: תפילה

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
הזרקור (39) עם יאיר בן-חור - גלי צבי-ויס ראיונות (4/3/2011-00:00) 2394 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה

"כבר אמרו לפניי שאין עתיד בלא עבר, ואולם אני משתדל בחיי להניח לעבר ולהתקדם אל העתיד," מבהיר יאיר בן חור את פילוסופיית חייו, "אני מאמין במשפט: 'היום הוא היום הראשון בשארית חייך', משפט שאומר לי שכל יום הוא מתנה ויש לנצלהּ עד תום ולהשתדל להפיק ממנה את המרב."

ואכן הוא אופטימי, מתבונן על חצי הכוס המלאה בחיים על אף אכזבות רבות שנחל בעבר. נעים מאוד להכיר-יאיר בן חור!

  1-ספר לנו על עצמך.

שמי יאיר בן־חור, למי שלא יודע, נולדתי וגדלתי בשכונת קריית משה בירושלים לפני 35 שנים, בן הזקונים למשפחה בת 5 אחים ואחיות. מגיל קטן גיליתי עניין בכתיבה ובעברית, וכתבתי יומן אישי בין הגילים 8 ל־13, בגיל 13 התחלתי להשתעמם מכתיבת יומן אז החלטתי לשלב בו גם שירים. לא חלף זמן רב, והשירים הפכו לחלק הארי מכתיבתי והפסקתי לכתוב יומן. בגיל 17 הוצאתי ספר שירים בשם "שיר השירים אשר ליאיר", המכיל שירים שכתבתי בין הגילים 13 ל־16, שיר אחד בשם "קצת אחרת" זכה להלחנה. כיום יש לי שישה יומני שירה כתובים בעט ועוד שלושה קובצי word של שירה וסיפורת (סיפורים התחלתי לכתוב בגיל 22 לערך). מחישוב מהיר ולא מדויק, הגעתי ליותר מ־6,000 שירים עד היום.
סיימתי בהצלחה תואר שני בלשון ותואר ראשון בלשון וספרות כולל תעודת הוראה בלשון. זכיתי לעבוד כעוזר מחקר של הפרופ' אהרן ממן במפעל מסורות העדות של האוניברסיטה העברית וזכיתי בפרס קוטשר על עבודה שהגשתי לפרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל ללשון.
כיום אני עורך לשון, בעל האתר בּן־חור עריכת לשון ומנהל פורום לשון ב־
ynet. בעבר גם לימדתי לשון לבגרות בבתי הספר בעזרת ספר לשון שכתבתי (ולא הוצאתי לאור).

2-כיצד עלינו להתמודד עם קשיים בחיים, לדעתך?

יש המון דרכים להתמודד, הרבה מהן לא ממש מועילות. הדרך שלי להתמודד פשוטה: קחו הכול בקלות, זכרו שתמיד יכול להיות גרוע יותר, השתמשו בהומור וראו את חצי הכוס המלאה ואת החיובי בתוך כל השלילי. אני אדם אופטימי וחיובי מטבעי.

3-מה מקומו של העבר בחייך ובחיי אדם בכלל?

כבר אמרו לפניי שאין עתיד בלא עבר, ואולם אני משתדל בחיי להניח לעבר ולהתקדם אל העתיד. אני מאמין במשפט "היום הוא היום הראשון בשארית חייך", משפט שאומר לי שכל יום הוא מתנה ויש לנצלהּ עד תום ולהשתדל להפיק ממנה את המרב.

 

4-מהן שאיפותיך לעתיד?

כעורך לשון ואיש לשון אני שואף להתקדם ולהצליח במקצוע שלי, לעבוד עם כמה שיותר מוסָדות, הוצאות לאור ועסקים, ואף להיות חבר בוועדות של האקדמיה ללשון ודרכן להשפיע על החלטות האקדמיה.

 

5-לוּ היית צריך לייעץ לחבריך על הדרכים לבנות את העתיד, מה היית מייעץ?

כאמור, אין עתיד בלא עבר, העתיד נבנה על סמך הֶעבר ועדיין רצוי לזנוח קשיים וטעויות מן הֶעבר – או נכון יותר – ללמוד מהם כדי שלא לטעות בעתיד. אני מאמין שמחשבה מייצרת מציאות: תחשבו חיובי יהיה חיובי, תחשבו שלילי יהיה שלילי. לכן טוב תעשו אם תחשבו בצורה חיובית, תהיו אופטימיים ותאמינו בעצמכם וביכולותיכם.

6-מהי זיקתך לשפה העברית ומתי גילית אותה בראשונה?

הזיקה שלי לשפה העברית החלה כמו כל דובר עברית כשפת אם – ביום שהתחלתי לדבר עברית. עברית היא שפת אמי ומן הסתם זו הזיקה שלי אליה. מעבר לכך, החל מכיתה ו', כשהתחלתי ללמוד לשון (ולא עברית), התאהבתי במקצוע ובשפה. עוד מכיתה ו' היה לי ברור שאעסוק בכך באיזשהו אופן בחיי הבוגרים, ובכיתה י' אף ביקרתי באקדמיה ללשון העברית. זו הייתה שנת הלשון העברית (ה'תש"ן), למדתי במכללת אורט בגבעת רם ירושלים, מכללה הקרובה מאוד לאקדמיה ללשון העברית. יום אחד החלטתי להגיע אחרי הלימודים לבית האקדמיה ללשון העברית – מרחק הליכה מבית הספר שלמדתי בו. אחרי התלבטויות והתרגשויות רבות מצאתי את עצמי עומד שעה ארוכה מחוץ לאקדמיה, משוטט ומסתובב עם הילקוט על הגב כאילו ראיתי את בית המקדש בכבודו ובעצמו. עד שיצאה מזכירת האקדמיה (כפי הנראה זו הייתה המזכירה) ושאלה לפשר נוכחותי במקום, "סליחה, אתה ממתין לחבר?" שאלה, ואני זוכר עד היום מה עניתי לה: "לא, אני מסתכל היכן אעבוד בעוד 10 שנים." המזכירה נדהמה מהתשובה והזמינה אותי להיכנס להיכל הקודש – האקדמיה ללשון העברית. נכנסתי, ומרוב התרגשות לא הוצאתי מילה, הרגשתי כאילו הכניסו אותי להיכל הקודש בבית המקדש. פרופסורים מכובדים דיברו אתי, הראו לי דברים הקשורים בלשון ואני הייתי המום. היום אני יכול לומר, שאנשי האקדמיה היו המומים לא פחות ממני – נער בן 16 שמתלהב כל־כך מהלשון ומסייר באקדמיה, זה לא מחזה שרואים כל יום. בהמשך שאל אותי אחד הפרופסורים שם אם יש לי שאלה כלשהי. מרוב התרגשות פלטתי: "היכן נמצא הד"ר אבשלום קור?" הפרופסור חייך וענה: "הוא נמצא בתל־אביב, לא כאן." כעבור שנים אכן עבדתי באקדמיה ללשון, לא אחרי 10 שנים אלא אחרי 15 שנה.

 

7-האם תמיד ידעת שתרצה לעסוק בתחום זה?

כאמור, עוד מכיתה ו' ידעתי שלשון היא התחום שלי. מאז כיתה ו' הייתי גומע בשקיקה כל חומר הקשור בלשון, צופה באדיקות בתכניותיו של הד"ר אבשלום קור (שכשהתחלתי לצפות בו עוד היה מר אבשלום קור) ומאזין אדוק לתכניתו ברדיו. נהגתי גם לצפות בד"ר דורית רביד בתכנית ללימוד לשון לבגרות ששודרה בזמנהּ ושמהּ היה "יוצא מן הכלל". באותה תקופה אי־אפשר היה לדבר אתי, כי הייתי מתקן כל שגיאה לשונית אצל מי שדיבר אתי. הייתי כותב יומנים הקשורים בלשון וחותם ב"הד"ר יאיר בן־חור, ד"ר בלשון עברית" (אגב, היומנים הללו כולל כל המבחנים והבחנים בבית הספר שמוּרים עמי עד היום). בסופו של דבר אינני ד"ר בלשון, לצערי הרב, סיימתי תואר שני בלשון ותואר ראשון בלשון וספרות כולל תעודת הוראה בלשון.

8-גלגוליה של שפה: מה קרה לשפה העברית בשנים האחרונות לטוב ולרע? כיצד אתה מקבל את השינויים?

השפה העברית עוברת בשנים האחרונות משבר גדול. העושר הלשוני הצפון בה מתחלף בדלות ענייה שמקורהּ בבוּרות. יש נטייה מדאיגה לזלזל בעברית, ויותר אנשים משלבים בלשונם לעז מתוך מחשבה מוטעית שכך ייחשבו למשכילים. לדלות השפה תורמת לא מעט ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה – התרגלנו לקבל הכול כאן ועכשיו. שפת המסרונים והקיצורים הפכה לשפה השלטת, והיא דוחקת את רגלי אוצר המילים העשיר של העברית.
כל לשון דבורה כפופה לשינויים, אין ספק, אלא שבעברית השינויים מתרחשים בקצב מהיר מדי וקשורים בשפות שבינן לבין העברית אין כל קשר. האנגלוז משתלט על העברית לא רק באוצר המילים אלא גם בתחביר, ומאיים להחריב את יסודות העברית. הדוגמה המובהקת לאנגלוז היא הפועל שרד: הצורה "שרד את" היא תרגום מילולי של האנגלית, שכן בעברית לא שורדים את אלא שורדים ב/מ. ולא עוד אלא שהפועל שרד בעברית מתייחס למצבים קיצוניים של מאבק לחיים או למוות ולא לכל דבר קטן. שורדים מהשואה, שורדים במלחמה אבל לא שורדים את היום, לא שורדים את השיעור וכיו"ב. על הפועל שרד כתבתי מאמר מעמיק באתר "מאמרים".
דבר דומה קרה לפועל ניצח: בעברית מנצחים את היריב במשחק. בהשפעת האנגלית אנו מוצאים צורות כגון "מכבי ניצחה את המשחק". ואני שואל: איך אפשר לנצח את המשחק? מנצחים את היריב במשחק!
אני מנסה בכוחי הדל להראות את העושר שבעברית ואת היופי שבה. זאת אני עושה כיום בעיקר במרשתת (אינטרנט) אבל לא רק, דרך
יומן הרשת (בלוג) שאני כותב, האתר שפתחתי (בּן־חור עריכת לשון) – שם יוכלו הגולשים למצוא בין היתר מידע על טעויות לשוניות נפוצות, פניני לשון, תיקוני הגייה וחדשות מהאקדמיה ללשון העברית – הפייסבוק שלי, המאמרים שאני מפרסם באתר "מאמרים" והפורומים והאתרים שאני נמצא בהם, בעיקר פורומי השפה העברית ופורום לשון של ynet שאני מנהל. בעבר גם פרסמתי עצומה בעד העברית.  
אני בעד שינויים בשפה, אלא שאני חושב שהשינויים צריכים להתאים לרוח העברית ולא כאלה הנשאבים משפות שבינן לבין העברית אין דבר וחצי דבר.

9-האם השפה המדוברת היא זו שקובעת את השפה הכתובה? כיצד מתרחשים תהליכי שינוי בשפה?

לצערי, בימינו הלשון הדבורה נכנסה חזיתית בזו הכתובה, וכמעט שאין הבדל בימינו בין הדיבור לכתיבה. אני חושב שחייב להיות הבדל בין לשון דבורה ללשון שבכתב, ואם הלשון שבכתב מידַּמה ללשון הדבורה – מהווה הדבר אור אדום לקיום הלשון.
השינויים בלשון באים בראש ובראשונה מהדובר, ובימינו – מהתקשורת בעיקר, אבל לא רק, לאקדמיה ללשון העברית תפקיד חשוב בהטמעת שינויים לשוניים בציבור. אתן דוגמה: הביטוי "במידה ו" שגוי בעברית. מרגע שהחלו להשתמש בו בתקשורת, ובעיקר במסמכים רשמיים – הפכה השגיאה לרווחת בציבור, וכל אדם שני אומר "במידה ו" במקום "אם" בחושבו בטעות, שכך הוא מדבר דיבור גבוה ומשכיל. ולא היא! בעברית יש לומר "אם". יש בעברית "במידה ש" לתיאור מידה בלבד ולא לתיאור תנאי, בוודאי לא "במידה ו". למשל: הילדה אינה אוכלת במידה שמתאימה לגילהּ – תקני, במידה שאדם מודד מודדין אותו – תקני. אבל: במידה ו/שלא תגיע לפגישה נא הודע מראש – טעות, יש לומר: אם לא תגיע לפגישה, נא הודע מראש. אני נלחם מלחמת חָרמה באנשי ה"במידה ו" בתקווה שילמדו שזה ביטוי שגוי. כאמור, גם האקדמיה תרמה ותורמת להטמעת השינויים בשפה, ודוגמות בולטות לכך הן השימוש בקַלֶּטֶת במקום בקָסֶטָה והמילה שִׁדְרוּג שנכנסה באופן חזק ומובהק לאוצר המילים של כל ישראלי.

10-ממה אתה הכי מאוכזב בחייך הפרטיים ובכלל?

שאלה טובה ומורכבת. בלי לפרט יותר מדי אומַר, שאכזבו אותי אנשים קרובים אליי, אנשים שסמכתי עליהם וציפיתי מהם ליותר. עיקר אכזבָתי קשורה במדינה. אדם בעל תואר שני בלשון, שהשקיע 9 שנים בלימוד לשון באוניברסיטה ואף זכה בפרס קוטשר על עבודה שהגיש – הייתי מצפה שהמדינה תחבק אותו ותציע לו הרבה יותר אפשרויות, קידום ותעסוקה.  

11-מהו הסיפוק הגדול ביותר שלך?

הסיפוק שלי נמצא במקצוע שלי: כשתלמידים מצליחים בבגרות אחרי שלימדתי אותם, כשמטמיעים את מה שאני מלמד, מבינים ומשתמשים בכך –  אני חש סיפוק רב. הסיפוק הגדול ביותר מתבטא כשאני מצליח לגרום לאדם שסולד מלשון – לאהוב אותה. זה קרה לי לא מעט ועדיין קורה.

 

 

12-מה אתה הכי אוהב אצל בני אדם?

לא יודע אם "אוהב" היא המילה המתאימה, אני מכבד ומעריך תכונות חיוביות אצל בני האדם, דוגמת יושר, הגינות, כנות, התחשבות, סבלנות וסובלנות. כמו כן, אני מוקיר אנשים ענווים וצנועים.

13-מה אתה הכי שונא אצל בני אדם?

אני מתעב ושונא תופעות מכוערות של גזענות ושחיתות כמו גם תכונות מסוימות דוגמת קנאה, זלזול, חוסר התחשבות ורדיפה אחר הכבוד והכסף. אני סולד מיהירות, מרחמים עצמיים ומִגִּישה של מסכנוּת וקרבנוּת – הן של האדם הפרטי הן של המדינה. אני בורח מאנשים שאינם יודעים להודות בטעויותיהם, והמילים "סליחה", "בבקשה", "תודה" אינן נכללות באוצר המילים שלהם. אני מאמין בשורה משירו של מאיר אריאל "על פני שולחנם עוברים שלובים אדם ותדמיתו ומחייכים למצלמה נסתרת. בדרך אל השירותים הם נפרדים – האדם נכנס ותדמיתו נשארת," (מאיר אריאל, טיפש חכם) – שיר שאומר בפשטות שכולנו בני אדם ולא יותר מזה, כולנו נכנסים לשירותים – מראש הממשלה, השרים והפרופסורים ועד פשוטי העם – אז מדוע שאדם אחד יתנשא מעל אדם אחר ויתנהג אליו ביהירות? 

14-מה מקומה של האהבה בחייך?

האהבה האמתית שלי היא הלשון העברית, הלשון ואני עושים אהבה מבוקר עד ערב. מעבֶר ללשון, מצאתי את אהבתי, למזלי ולשמחתי, ואני מאושר אִתהּ.

15-בחר 5 יצירות שלך ונמק מדוע בחרת דווקא בהן.

לא פשוט לבחור, יש עשרות אם לא מאות יצירות שאני אוהב, אבל אם אני נאלץ לבחור אז אני בוחר בשני שירים שהכו גלים והיו אהובים בכל מקום שפרסמתי והראיתי אותם, ואף זכו בתואר "השירים היפים ביותר שלי", והם: בקשת סליחה ושירי מגֵרה. עליהם אני מוסיף עוד שני שירים מתוך שלושה שפורסמו בספר זיכרון על חייו של יוסק'ה סלע ז"ל – ספר שערכתי עריכת לשון ועריכת תוכן – והם: תחילת הזריעה ופרישת חיי, והיצירה החמישית – הסיפור על מר כן, סיפור ילדים שכתבתי וכל מי ששמע/קרא אותו הציע לי להוציאו לאור. אלו, אם כן, חמש היצירות שבחרתי: 

1.     בקשת סליחה http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=51533

2.     שירי מגֵרה http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=51356

3.     תחילת הזריעה http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=69748

4.     פרישת חיי http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=58225

5.     הסיפור על מר כן http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=59692

 

חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות היי יאיר / חנה הילמן 4/3/2011 [ מס' תגובות : 3]
    תודה חנה / יאיר בן־חור 4/3/2011
    איני סבורה שהראיון ארוך / חנה הילמן 4/3/2011
    תודה לך! / יאיר בן־חור 4/3/2011
  פתח תגובות להאיר את יאיר! / שיבולת ברזני 4/3/2011 [ מס' תגובות : 9]
    [מסמיק] [מסמיק] ו[מסמיק] / יאיר בן־חור 4/3/2011
    בשמחה ומכל הלב! / שיבולת ברזני 4/3/2011
    / יאיר בן־חור 4/3/2011
    / שיבולת ברזני 16/11/2011
    תודה לך שיבולת יקרה לי, על כל מה שאת ועל אורו של יאיר שהבאת אלינו. / גלי צבי-ויס 8/3/2011
    תודה לך גלי יקרה,את האור שמדליק את הניצוצות / שיבולת ברזני 8/3/2011
    אלו הם האנשים כאן הפתוחים, המאפשרים, המכילים. רק בזכותכם! / גלי צבי-ויס 8/3/2011
    / שיבולת ברזני 8/3/2011
    / יאיר בן־חור 8/3/2011
  פתח תגובות יאירי יאירי, סוף סוף אני רואה פנים מחייכות ויודעת שיש אדם מאחרי המסך. / רחלי ג. 4/3/2011 [ מס' תגובות : 1]
    ואוו, תודה רחלי! ♥ / יאיר בן־חור 4/3/2011
  פתח תגובות כן ירבו כמוך במערכת החינוך,עלה והצלח.נעם לי הראיון עימך,שב"ש . / משה עדן © 4/3/2011 [ מס' תגובות : 1]
    תודה לך, משה / יאיר בן־חור 4/3/2011
  פתח תגובות בענייני לשון התלמידים והמורים מזמן הלכו לישון -האמריקניזציה דפקה את השפה - השורשהם העבריים הרקיבו ועשו את המילה הכתובה חוכא ואיטלולה / יהודה ארדיטי ז"ל 4/3/2011 [ מס' תגובות : 2]
    הדל תרבותית... / יהודה ארדיטי ז"ל 4/3/2011
    תודה יהודה, / יאיר בן־חור 4/3/2011
  פתח תגובות רקורד מרשים,,א / מוטי אשכנזי 4/3/2011 [ מס' תגובות : 1]
    תודה רבה, מוטי / יאיר בן־חור 6/3/2011
  פתח תגובות / אלכס מילמן 5/3/2011 [ מס' תגובות : 1]
    תודה רבה לך, / יאיר בן־חור 6/3/2011
  פתח תגובות יאיר, נעים להכיר. נהניתי לקרוא את דבריך. יישר כוח. בברכה, משה טרופה / משה טרופה 5/3/2011 [ מס' תגובות : 1]
    שמח שנהנית. / יאיר בן־חור 6/3/2011
  פתח תגובות פילוסופית חיים ודרך חיים / גלי צבי-ויס 7/3/2011 [ מס' תגובות : 3]
    לכבוד לי להתארח בזרקור, תודה! / יאיר בן־חור 7/3/2011
    העונג היה כולו שלי. אתה אדם מיוחד ויוצא דופן. / גלי צבי-ויס 7/3/2011
    תודה! / יאיר בן־חור 7/3/2011
  פתח תגובות התרשמתי מאוד , שא ברכה ובהצלחה בדרכך. / ג 8/3/2011 [ מס' תגובות : 1]
    תודה, גבי / יאיר בן־חור 8/3/2011
  פתח תגובות חמוד מקסימון אתה..היה שווה להיכנס ולמצוא אורך.. / 9/3/2011 [ מס' תגובות : 2]
    תודה רבה לך, סופי(י)ה / יאיר בן־חור 9/3/2011
    / 9/3/2011
  פתח תגובות יישר כוח ! / גלי שבתאי 10/3/2011 [ מס' תגובות : 2]
    אחרונה חביבה היא הכי מתוקה / יאיר בן־חור 11/3/2011
    בכיף / גלי שבתאי 11/3/2011
  פתח תגובות היום הוא היום הראשון בשארית חייך' / אלה לי 11/3/2011 [ מס' תגובות : 1]
    תודה לך! / יאיר בן־חור 11/3/2011
  פתח תגובות מה אוסיף שעדיין לא נכתב / אור באפלה 11/5/2011 [ מס' תגובות : 2]
    בכל זאת יש לי עוד משהו להגיד / אור באפלה 11/5/2011
    תודה רבה לך, אור / יאיר בן־חור 11/5/2011
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית