~~~&~~~

לכודה בזמן קרוש
~~~&~~~

הרגשתי אותךְ בין חדרי הלב
נמחצת כדי לא להחמיץ
כמשק כנפי עגורים
המקדים את בוא הלהקה הגדולה
חסרה אותו החלק בנשמתי
להתחבר, מתקשה
למהול עצמי באחרים
להתפשר על שפה משותפת.

~~~&~~~
הבדידות מכווצת
לנקודה דוקרת
באי השייכות
לכודה בזמן קרוש.
~~~&~~~

חשתי בָּךְ מרפרפת בשקט
רופא ומרפא
פצעיי
פצעים ישנים לא באמת מגלידים
נכונים להיפתח
כל רגע מחדש
כממטרת כאב.

רוח נעימה בערב שישי
שמים שחורים זרועי כוכבים
עפתי
[כמו אלייךְ]
גומעת כל אשר הייתְ לי ברוח
בדמיון -
יש אומץ בלי גבולות
להפוך עננים לנשיקות.

~~~&~~~
לוקח רק כמה שניות לעבור ממצב למצב
ריפוי מעקפים כמה חודשים
ריפוי הלב
זה כבר סיפור אחר...
~~~&~~~

מחשבות מסתבכות
מתנגשות במוח
מטפסות זו על זו
עוקצות במקומות הכואבים
לחשוב על כל הסיכויים
ולהתייאש.

~~~&~~~
מפרש קטן של צער מפליג לעברי
להרוג את אמא
אם תוליד אותי שוב
אני אוליד לידתי
סחופה בזרמים חדשים.
~~~&~~~

יש אישור לקיומךְ
גם אם אינו ברור
כל דבר על ידךְ
מוקפד ובחור
כל אפיזודה קשורה
אי שם במצולה
לאמת אחת גדולה
דבר, הרי –
אינו מובן
מאליו.

~~~&~~~
אני הנני אישה שהנני
שותפה-יוצרת
בחוזה עכשווי עם אלוהים.
~~~&~~~

תחושת התווים
התנועה
בכל הגלגולים
זהה
שוב יַלָדְתִּי געגוע עמוק
מִטְבָּל אושר בזמן קרוש
קפוא בתוך המילים המושלכות

[פעם נשאת אותן
עימך ליום ארוך
עיסיתְ בהן
את הלב המפרפר]

~~~&~~~
אדווה קלה בתוך אגמי עיניךְ
הֱאֶפִילַה
חמלה נשכחה
במשחקי חמ"ל.
~~~&~~~

השלט הפוך בצומת דרכים
'לחתונה של נורי וייטה'
החץ מופנה לשמים
בדיוק כמו אז -
כששלחת בלון לשמח
עם הוראות הפעלה
'לבקש משאלה ואחר להתיק'
אך היד לא העזה
היה בו -
משהו ממךְ.

נורייטה לחשתְ
'לא תמיד ענבים הופכים צימוקים
החיים הם רק מה, שאנו מהם עושים'

 

 

____________________________