טיפה באיחור למען נופלי צבא הגנה לישראלי יהי זכרם ברוך

ויעלו נער ונערה משדה הקרבות

גופם כואב, חבול וידיהם מדממות

ותסתכל האומה על הנערים

צעירים הם אך כל כך עייפים

והדמעות גלשו אט אט מעיניהם של ההורים

והגופות אשר נפלו ארצה השאירו חורים

הדמעות שהצטרפו לטיפות של גשם קר

ריח אבק השריפה מהדהד מן העבר

תלחם בכל כוחך כבוש לך נחלה

אל תיכנע כי אז תכלה נשמתך

ארץ של חירות תכבוש לך ואולי ישכון שם שלום

לשגשוג מדיני זה מייחלים עד היום

לא עוד קורבנות ביקשו הנערים

לא עוד דם דרשו החיילים

אבל את הבכי שלהם איש לא שומע

כי את בשרם פילח כדור רובה וקולם גווע

הם ביקשו שלום ורוגע עולמי

לפני שמתו צעקו בכל רם "זוהי הקרבתי" !