ואת כותבת את ספר הדברים

מַבִּיט בָּךְ מֵעַל לְכִתְפֵי הַחֲלוֹם,

רוֹקֵם אֶת עֵינַי עַל פָּנַיִךְ.

גּוּפִי מְרַחֵף כְּוִילוֹן עַל חַלּוֹן,

מְיַחֵל לִתְשׂוּמַת חִיּוּכַיִךְ.

וְאַתְּ כּוֹתֶבֶת אֶת סֵפֶר הַדְּבָרִים,

כְּדֵי שֶׁאֶלְמַד אֶת חַיַּיִךְ.

מַתִּיר עַל הַדַּף לוּלָאוֹת שֶׁל קְשָׁרִים,

נוֹשֵׁם אֶת רֵיחוֹת מִילּוֹתַיִךְ.

פזמון:

כִּי בֵּינֵינוּ עוֹבֵר קַו הָאֹשֶׁר,

קַו חַיִּים שֶׁנּוֹעַד לְאַחֵד

אֶת כָּל מַה שֶׁיָּצַרְנוּ עִם בֹּקֶר

וּבַלַּיִל לֹא נוּכַל לְאַבֵּד

ב.

אוֹחֵז בָּךְ מִתּוֹךְ חֲסָדֵי הַמָּקוֹם

שׁוֹאֵף פִּרְפּוּרֵי בֵּין עַרְבַּיִם

וּכְמוֹ שֶׁהָאוֹר מִתְאַחֵד עִם הַיּוֹם

כָּךְ נַפְשִׁי חֲנוּטָה בֵּין צְלָלַיִךְ

וְאַתְּ פּוֹרֶשֶׂת אֶת סֵפֶר הַדְּבָרִים

כְּדֵי שֶׁאֶדְבַּק בִּדְרָכַיִךְ

מוֹתִיר עַל הַדַּף סִימָנֵי מַגָּעִים

רוֹחֵץ בְּמֵימֵי תְּשׁוּקוֹתַיִךְ.

פזמון:

כִּי בֵּינֵינוּ עוֹבֵר קַו הָאֹשֶׁר,

קַו חַיִּים שֶׁנּוֹעַד לְאַחֵד

אֶת כָּל מַה שֶׁיָּצַרְנוּ עִם בֹּקֶר

וּבַלַּיִל לֹא נוּכַל לְאַבֵּד

כִּי בֵּינֵינוּ עוֹבֵר קַו הַיֹּפִי

קַו הָאוֹר עַל עֵינֵינוּ נִרְעַד

אֶת לִבֵּנוּ הֵצִיף לְלֹא דֹּפִי

אַהֲבָה בַּת חַיִּים לֹא תִּמְעַד.