שירים

 
 
 
 
 
 
 
   מוטי אשכנזי – זרקור             1.9.09

1- קורותיך – מקום לידה, עיסוק, משפחה וכו'.
 
ובכן,נולדתי בפתח תקוה,1951,וגדלתי בבית ,בו אני גר עד היום,
בית בו נולדו גם ילדיי,שני בנים ובת,הבנים כבר עזבו בינתיים,אך אנחנו ביחד
כל יום כל היום,בעסק המשפחתי,שהוא מפעל מתכת קטן,כאשר גם החייכנית
משקיפה עלינו מהמשרד,העסק לא גדול ,אך כולנו חיים ברווחה,איני
אדם עשיר כלל,אך משום מה, אני חש כך.
 
2- איזה ילד היית? ספר על מוטי הילד.
 
לא משהו,קצת ביישן,ובלימודים עצלן גדול,שיעורי הבית היו משהו מאוס
ומכביד,אלא אם כן  מידי פעם,לצאת לידי חובה,לדגור שעות ,מה שעשו
התלמידים החרוצים נראה בעיני טיפשי לחלוטין,בחזקת,מה שלא נכנס
מהראש,אמור להכנס מהישבן?.
בכלל די השתעממתי בשיעורים,אך שגיליתי עניין במשהו,הופתעו
המורים לגלות ילד פיקח למדי,ובעל זיכרון פנטסטי,
למשל, הייתה את המורה לתנ"ך,לא חכמה במיוחד,בעצם די דבילית
הייתה נוהגת לתת כשיעורי בית ללמוד בעל פה פרקים שלמים
ולבחון אותם למחרת,כמעט כולם השקיעו,שיננו,הזיעו וגמגמו אגב דקלום,
לי הספיקה הצצה בדף,כדי לזמר בשטף,והיכן שברחה לי שורה או שניים
פשוט המשכתי בקטע אחר,אולי אפילו שהיה לקוח מתפילה,שגם אותן
אני זוכר עד היום,המורה,אפילו לא הרגישה,
אהבתי מאוד לקרוא ספרים,ממש בולע,הייתי נוהג ללכת לספריה העירונית
מחליף ספר,יושב על המדרגות,גומר ומחליף עוד אחד,
אם יש בי שמץ של כישרון,זה בזכות הספרים הרבים שקראתי,
פה ושם קנו לי ספרים,ספרים שאהבתי ,קראתי אותם כל כך הרבה פעמים,
שהייתי עוצם עינים וקורא,מבלי להביט.
אהבתי לחלום,בהקיץ,לדמיין מצבים,אם זה היה בכיתה,או בבית כנסת
ליד אבא,שהבטחתי לו עד הבר מצווה ללכת איתו בשבתות,אני אדם מאמין,
אך בהחלט חילוני מובהק.
שפות תמיד ריתקו אותי,ספרדית לדינו ,נולדתי איתה,הצרפתית היתה ברקע
אף היא,בטורקית דיברו שלא רצו שאבין,,אך הבנתי,באנגלית הצטיינתי עד כדי כך
שאת התשובות לשאלות,בשיעורי הבית הייתי כביכול קורא מהמחברת,והמורה
מעולם לא הבחינה,עד שביקשה לראות את כתב ידי,,לימים למדתי גם גרמנית
ומהעובדים שלי בלית ברירה ספגתי את הרוסית.
 
3- לאיזה אדם בוגר צמחת ומה ההבדלים שאתה יכול למצוא בין ילדותך לבגרותך.
 
אני מניח שאת הקטע של הצבא, אפשר לשייך לאדם בוגר, באופוריה של
אחרי מלחמת ששת הימים,הייתה אצל כולם התלהבות למהר ולהתגייס,איזו
גאוה  זאת הייתה להיות במדים.בטירונות די נקרעתי בגולני,ולאחריה נפנפתי
בתעודת הגמר שלי במגמת האלקטרוניקה,כדי לעבור לחיל מקצועי-חיל הקשר
הוצע לי ג'וב שהתגלה כחוויה אדירה, ונופים מדהימים
 לשרת במרחב סיני,בתחנות קשר שונות,בכל מיני ג'בלאות מבודדות,פראיות,
שם היה זמן למכביר,לספרים,לתשבצים,לנסיעות מטריפות,
וגם להשתעשע בבישול עם מתכונים משונים ,שאם צלחו או לאו,הכלבים שבאיזור נהנו.
(אחד הסיפורים שכתבתי פה באתר-"מלכת המדבר",אמיתי כמעט,מתאר
את ההווי שהיה),מלחמת יום כיפור,מצאה אותי בדיוק שהחלפתי יחידה
ובבלגן שהיה,פשוט שוטטתי והתנדבתי לסייע,בכל מה שניתן היה,בגזרה הדרומית.
כשהשתחררתי,אחרי שנתיים קבע,חשבתי לצאת לטיול סביב העולם,
אז,זה עוד לא היה באופנה,ובכל אופן התחלתי לעבוד על מנת לחסוך,
העבודה הייתה בבית מלאכה קטן של הגיס,,ייצור חלקי מתכת,,
נשביתי בקיסמה של המלאכה,ובחדוות היצירה,,ופשוט זנחתי את רעיון הטיול
אחרי כעשר שנים,פרשתי והקמתי עסק משלי,,עד עצם היום הזה.
 
4- מהו הומור בשבילך?
 
השאלה הזאת,מצחיקה,,אם אענה עליה,,מה ישאר לענות
בשאלה הבאה,,,
 
5- מה מקומו של ההומור בחייך ומתי גילית את חשיבותו עבורך.
 
אני לא ליצן.לא ממש בדחן,ורחוק מלהיות בדרן.
לפעמים מתגלגל לי ליד איזה ספר בדיחות,אני קורא,לא תמיד צוחק
אבל,,
שבאים אצלי חברים לחצר,מידי פעם,כטוב ליבי ביין ובמנגל,
אני,כביכול שתוי,פולט את כל הבדיחות שקראתי,מהספר
בדיחות האחרון,, ברצף,(הזיכרון,הזיכרון),ובאותו הסדר,
מדובר על עשרות ויותר של בדיחות,וסיפורים קומיים,
משום מה,אולי אני תיאטרלי בדיבורי,בכל אופן החברים מתגלגלים
מצחוק,זה כאמור רק בשנים האחרונות,
החיים שלי התנהלו די בכייף,לא חויתי כאב,אובדן ,או צער רב,
ההורים נפטרו,בשלב זה או אחר,והזכרונות מהם,היו בעיקר
נעימים,לא הייתה מועקה.אפילו שאושפזתי אחרי התקף הלב
שמרתי על מורל ,ומצב רוח מרומם.
יותר מאשר אני אוהב הומור,אני לא אוהב עצב,
לא סרטים עצובים,לא ספרים עצובים,ולצערי,גם לא שירים עצובים
שכאלה לא חסרים באתר,
לעומת זאת,שיר נוסטלגי משנות הששים,מוריד ממני מבול של דמעות,
להצגות אני הולך עם החייכנית רק לקומדיות,ובדרך כלל אנחנו נהנים
ויוצאים בהרגשה נהדרת.  
פה באתר,פיתחתי לי תחביב,לחבר שירים שמעלים חיוך,
וזה ,פשוט עושה לי טוב,,גם לחייכנית !
 
6- מה הקשר שלך ליוסי אלפי?
 
יוסי אלפי הוא אישיות אדירה !מעבר להיותו איש רב פעלים מוכשר,
הקים את תיאטרון גבעתיים, מעביר סדנאות למספרי סיפורים,
עורך פסטיבלים של מספרים,בחול המועד בדרך כלל,וגם חיבר
ספרים רבים, בן אדם נעים הליכות,שמדבר בגובה העיניים,לכל אחד,
אני פשוט הגעתי לאתר שלו באקראי,והתחלתי לכתוב  אצלו בפורום ,
סיפורים ,שירים,התגובות לא אחרו לבוא,הפורום עצמו מכיל מספר מועט
של כותבים ומספרים,פחות מעשרה,ואנחנו נפגשים מידי פעם,
חלק מהחברים,יוצאי קורס מספרי סיפורים,אני עצמי,
ניסיתי בזמנו,אך עקב חלישות באותה תקופה ויתרתי,,אבל הקשר
עם יוסי נשמר עד היום.איש נהדר.
 
7- כיצד הגעת לכתיבה, ואיך הגעת ל"דרך המילים".
 
אחרי התקף הלב שהיה לפני מספר שנים,כנראה חל בי איזה שינוי
בתודעה,בהשקפת חיים, משהו השתנה בי,
אולי עבדתי קשה מידי,,אולי לחצים של עצמאי,,בכל אופן
מצאתי עניין  לגלוש באינטרנט,ושהגעתי לדרך המילים
נסחפתי בדינמיות האדירה שלו,,והתחלתי יותר ויותר,
איך להגיד,,להתמכר,,כן זו המילה,
אני חושב שיודעים על מה אני שח.
עניין הכתיבה,,זה משהו שאני עצמי,מופתע איך קולחים ממני
יצירות,איך צצים רעיונות,איך מסתדרים החרוזים,אין לי מושג
מהיכן זה בא,כאילו מישהו  נגע בי במטה קסמים,לעתים קרובות
אני מרפרף,על היצירות,,שלי,,וחושב,היי מה אתה יודע
זה אתה כתבת,,(אתכם הסליחה על חוסר הצניעות)

8- היכן פגשת את נניקה.
 
לא להאמין,ככה סתם,
בשלב מסוים,נמאס לחברים ולי לכתת רגליים בדיסקוטקים,
בריקודים מטופשים, כדי לצוד נערות קלות דעת,
נתקלתי באיזה מועדון חברים סולידי למדי ,ושם ראיתי
חיוך שמשך את עיני,
בטלפון אמרה שיש לה כרגע דייט,
עניתי אין דבר,קחי גם את המספר שלי,,
התבטל לה הדייט,,והשאר היסטוריה.
 
9- איך משמרים זוגיות אוהבת כשלכם לאורך שנים?
(שלושים וארבע שנים נפלאות,טפו טפו,בלי עין הרע)

לא יודע איך להגדיר,את הנוסחה-מתכון.
מה שכן אני אני יודע,בחיים עשיתי  שגיאות לרוב,
דבר אחד הצלחתי ובגדול,,זאת החייכנית,,
אולי זה יד הגורל
אולי זה מזלי הטוב,
שאני משווה אותו בחיוך
לזכייה בפיס
ויותר.
היא לא אוהבת שאני אומר זאת,
אבל האהבה ביננו
זה בעיקר היא.
תמיד נחמדה,ובמאור פנים,
פשוט קורנת וחייכנית,
אישה נהדרת ,חברה אמיתית,
אימא מסורה,בשלנית מעולה,ומאהבת נפלאה,
מה בן אדם צריך עוד ?
 
10- איזה משפט יותר מכל, משקף את ראיית המציאות שלך (המוטו של מוטי):
 
"שרק תהיה שמחה בבית"
זה משפט,שכל בני הבית מכירים היטב,נהגתי לומר אותו,
תמיד,גם שהייתה המולה,שהבנים צרחו השתוללו,ואף התקוטטו,
והחייכנית מנסה נואשות להפריד,
או סתם  בלגן בבית שיש בו ילדים,ימי הולדת ,חיים שמחה וגיל,,
לימים סיגלתי לי לסיים יצירה במילים   "חג שמח"
לא הבינו איזה חג,,
עד שהסברתי
חג=יום טוב
ולקום כל בוקר לצידה
זה בחלט סיבה לחג שמח
מעבר לכך
לכתוב יצירה,בהנאה
זו מעין חגיגה
האין כך?
 

11- איזו דמות נערצת עליך ביותר , לא משנה מאיזה תחום – ומדוע.
 
לא לצחוק,,אבל פעם  הייתי מדמיין שאני רואה ואינו נראה,
וכל פעם שהייתי קורא ספר בעניין או סרט,,הייתי בהחלט מעריץ
את הגיבור,,ומשתוקק להיות כמותו,,על כל תעלוליו.
אבל זה סתם ילדותי וטיפשי,,
אהבתי לקרוא את דאמון ראניון,הערצתי את הסגנון הזרוק שלו,
בלתי ניתן לחיקוי!
גם דידי מנוסי ,מלך ואלוף החרוזים בנוסף למסעותיו בעולם
הוא דמות נערצת,ואת אהבתי באובססיה לשרבט בחרוזים
שאבתי בעיקר ממנו,
אני מעריץ גם פסנתרנים,לא חשוב מה ינגנו,
וכשמאירקה שלי מנגן,אני נותר מוקסם,אפילו שיזייף.
 
12- מהם התחביבים שלך ומה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי.
 
אני אוהב מוסיקה,בעיקר משנים עברו, שנות הששים ,השבעים,
ואף לפני ,שירים בכל השפות ,מאנגלית  ועד יוונית דרך כל ארצות אירופה,
כמו כן אוהב אני לצפות בתכניות טבע ,מדע,וסביב העולם,
לקרוא מידי פעם איזה רומן טוב ומהנה, ללכת להצגות,סתם לבשל,או על האש,
ומעל לכל,,לשבת בחברת החייכנית,לצאת איתה לסופי שבוע,או לחול,
,היא אוהבת לשחות,נימפה אמיתית, ואיתה ,פשוט כייף,,
(אה ,איך שכחתי,כמובן לשבת מול המחשב,לקרוא מה כתבו אחרים
להגיב,אם אפשר בלי להעליב,,ולכתוב משלי,,תמיד צץ משהו.)
 
13- שלח לי תמונה שלך.
 
14- בחר חמש מיצירותיך שאתה אוהב במיוחד ונמק מדוע.
 
בעיה,,כמו לכל אחד, מקודמיי לזרקור,
זו הבעיה הכי קשה בזרקור,
איך לבחור חמש מתוך יותר מחמש מאות,
מה עוד שהנושאים מגוונים ומתפרסים,,מאהבה,,לחייכנית
נושאי אקטואליה,ועד הומור גס ומטורף,בכל הנושאים
האפשריים,סרקתי הלוך ושוב את החשבון האישי,,אהבתי את כולם
וכך כיליתי את זמני,,עד שלבסוף ,בהתייעצות עם עצמי,,
החלטתי,לבחור בכאלה,ששרשור תגובות ארוך במיוחד,
ובנושאים שונים,
 
1.  המלאכיות
(אחד השירים הראשונים שכתבתי,שרוע במכאובים
באין דפים בנמצא,נכתב השיר מעברו השני של
תדפיס האלקטרוגרמה,ונמסר לאחיות,שבהכרת תודה
הדביקו אותו על לוח המודעות שם)מאז דבק בי
יצר הכתיבה.
 
המלאכיות
--------
ללא אברה ,ללא כנפיים
עם חיוך תמידי ומתק שפתיים
נעות,חולפות, מרחפות,
רגליהן הקלילות,מטופפות,
נוגעות לא נוגעות,
מתרוצצות בין החדרים
אין ספור קילומטרים גומעות,
מלטפות, מנחמות, מרגיעות,
קרועי בשר,מנוסרי חזה,
כאבי תופת שלא מן העולם הזה,
שרועים חסרי אונים
חלקם חסרי פנים,
רק צינורות,תחבושות,ומוניטור,
משוועים בדממה למעט מזור,
הנה משמרת נגמרת,
מלאכיות חדשות ,אותה האדרת
אין יום ואין לילה,שבת או חול
באהבה אין קץ ימשכו בעול,
ללא לאות ,מלאכתן קודש,
בלי חשבון לתלוש בסוף החודש.

(מוקדש לאחיות בית החולים בילינסון פ"ת -מחלקת ניתוחי חזה -טיפול נמרץ לב)

חג שמח
מוטי אשכנזי
------------------------
 
 
2.שיר,מוקדש כולו לחייכנית,(ברשותכם חיברתי 2 קצרים)
 
יד ענוגה,,
-------
ליטפתי ידה,
כשהכרתיה,
 
ביקשתי ידה,
כשארסתיה,
 
חיזקתי  ידה,
כשכרעה ללדת,
 
נאחזתי בידה,
רגע לפני 
שקיעתי בעילפון,
 
נישקתי ידה,
כשניעורתי,
 
אוחז אני  בידה,
באהבה
לעולם לצידה.
------------------------

פני בובה
------
פנייִך  יקירה, פני  בּוּבָּה ,
חייכנִיות , בנוֹעם  וחיבָה ,
צחוקך  ,  כְשל   ילדה ,
כה  סימפטי,וּמְעוֹרֵר  אהדה ,
שרשרת  של  פניני  מילים ,
לקשט    את   עוֹנֵג  צוארך ,
  צמד   יהלומֵי  עגילים ,
ללחוש  אל  יֶפִי   אוזנך ,
 
פְּנֵי  בּוּבָּה , מתוּקה  וחמודה ,
נשמה  טובה ,ותָמיד  אהודה ,
טעם  אודם  שְפתייִךְ,
מבַט  של  אהבה  בֵעינייִךְ ,
פנייִךְ  פְני  בּוּבָּה ,
שלִי  אתְ  לנצח ,
רעייתִּי    האהובה .
 
נניקה
-------------
 
 
3.מוקדש לחייכנית ולי ,יד ביד,
מאוהבים בטירוף,כמרחפים,בגן העדן הנצחי.
 
אלבאטרוס
---------
(ציפור ים הנודד במרחבי האוקיינוסים,
מנווט,בחוש המיוחד לו,ולא טועה,
עם כושר ריחוף נדיר -ימים ללא נחיתה ,
האלבטרוס ידוע כציפור מונוגמי ,
החי עם בת זוגו עד יום מותו)
 
 מביט אל גלי אנשים
מחייך בריחוף,מעל לראשים
משברים רועשים,כקולות לוחשים
 
האופק נישקף למרחוק
קו עדין שלא נמוג
ככל שנקרב כך יסוג
 
כאן בחלקת שמיי
צח הרקיע,עד עב בלי די
שטה לצידי,מאז ,וכל ימיי,
 
נעימה ,קלילה,ופלומת שערה
תסתור בחן,ברוח סערה
ואף בה לא תטיל סרה
 
נעים בנועם באוקיינוס  החיים
משיקים אברה.יחד ממריאים
גומעים מרחקי שנים,באושר מלאים
 
לא סופה,גם צקלון,
לעולם לא חולי או אסון,
יפרידו ,יסיתו ,חלילה ,רק החידלון
 
גוזלים שזה מכבר פרחו מהקן
מרחפים במסלולם, באותו החן
מלאכי שרת דרכם ילוו,וחרבם הכן
 
לא החמה המושלת בכיפה
היא המכוונת
גם לא לילית  הלבנה  הנושפת  בעורפה
 
הכוכבים  הקורצים בלי  דעת,
חלפו ימיהם,התאבכו באורם,אבד הלהט
היקום כולו,סובב על צירו כדלעת
 
האלבטרוס וזוגתו,,אי שם במרחב
לנווט דרכנו,מי מאיתנו  ייטב
כי המצפן  הוא  בליבנו  שתמיד  נאהב
--------------------------------
 אלבטרוס -- נעימה מקסימה--להסחף ולרחף
--------------------------------
http://www.youtube.com/watch?v=ZBlFBQ7SN20&feature=related
--------------------------------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי
 
 
4. ועכשיו קצת הומור,,כאחד,שמלגלג,על הכל,
  פולניוּת,מזרחיוּת,חרדיוּת,מופקרוּת,חנונים,תמהונים
עמכה לצד מעודנים ,טיפוסים מכל וכל,לעתים בציניות,
תמיד בחרוזים ולרוב,
מתובל בשפע סקס,(בחיוך,לעולם לא בבוטות)
מבין מאות בכל מה שרק עולה על הדעת,בחרתי זאת:
 
 
סודות מן החדר
---------
רבי  שלמה  גבר  נאה,
זקן  גזוז  אופנתי,
מרשים ,כי  כך  לו  יאה,
 
אהוד  בקרב  תלמידיו,
מצליח  ומרויח
במשלח  ידו  ועסקיו,
 
כך  דרכו  סוגה  בשושנים,
ורק   האישה
בעונתה  מחמיצה  לו  פנים,
 
בצר  לו  פנה  לעוזרו , ובלחש:
"האישה  לא  מסופקת,
צריך  משהוא  לעשות ,כך  אני חש,"
 
העוזר , פיקח , ובעל  חוש,
חמק  אל  השוק
ושב  משם  עם  גברתן  מארץ  כוש
 
"זה  שמו  הולך  לפניו
הסכת  ושמע
ותשכיל  ללכת  בדרכיו"
 
"ובכן," פתח ,"אישה  צריך  להפתיע,
ובזמן  האהבה , לגוון,
לנוע  כך  או  כך, ומבלי  להודיע,
 
למשל , פנימה  למהר  פעמיים,
לצאת  בעצלתיים
ושוב , אחת  ושתיים,,"
 
רבי  שלמה  כבר  להוט,
כמה  קל  ופשוט,
כמו  לחתור  ולשוט,
 
והנה  הגיעה  שעת  מבחן
והוא  בסבלנות  שניחן
נע  וזע  כעצתו  של  אותו  גברתן
 
והאישה , מתפתלת , בעונג  הולך  וגדל,
"שלוימלה ," גנחה,
ממתי  אתה  כבן  כוש  יודע  לשגל,,,"
-------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי
----------------------
 
 
 
5.שיר אחרון,,מן הראוי, מוקדש , למי שבזכותה
 אנשים כאן באתר,שכמו ביתם,יסכימו עימי
מלכת האתר.
 
טלית שכולה תכלת
------------
בית מפואר ,
וכמה מואר
לגור בו  יקר ?

דמי השכירות  :  אפס,
הבית עשיר ומשובב נפש,

שעות משוטטים ,
חדרים מרוהטים,
 
דיירים נחמדים ,
בחן זה לזה מודים,
 
וכשעולים על יצועם
מישהי דואגת לכסותם,
 
בשמיכה של תכלת
דואגת לכולם כמו אימא שמטפלת ,
 
מילה טובה פה
מחמאה נאה שם
 
לפעמים מתעכבת לשיחת חולין
בין לבין,  איך ? קשה להבין.
 
טסה כחץ מקשת
לא מוותרת ומתעקשת
 
שאף אחד ואחת  ישארו בדד
גם זה שעכשיו נולד
 
לזאת עם מלבן התכלת,
ממש ! טלית שכולה תכלת
 
תבורכנה מנשים
לעוד הרבה שנים
גלי, מלכת דרך המילים
-----------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תגובות