חזרה ליצירות
שירים

בכוך האפל אליו הידרדרו חייה

אודי גלבמן | (08/03/2015 05:00) | 96 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

בכוך האפל אליו הידרדרו חייה,

היתה אדאמס מהרהרת באנשים אותם

פגשה- כל השנים הארוכות הללו,

 הימים והלילות , הנה שיניה מצהיבות וגרונה 

ניחר, ותווי פגישות אבודות

משתרטטים על פניה שפעם היו חלקים

 כירכתי ספינה השטה על התמזה,

נוגעת בירכי המלחים .

 ומכולם היא זכרה את ג'ון.

הו ג'ון, קטן וצנום שכמותך,

 היא אומרת  לעצמה -

 מסניפה עוד ערק סקוטי למהדרין

בדרך אל הבלתי נמנע-

 היית כל כך מכוער: ודרך הכיעור שלי, כך 

היית אומר, אלוהים 

משרטט את יופייך במקומות ראויים, 

ואולי גם אלי יגיע  יום אחד.

ואני רק חייכתי לעצמי:

גאה, ויהירה, פחזנית לבנבנה נואפת

בין שולנות עץ עתיקים  בפאבים סתורי עשן-

ומי חשב שאי פעם יתקלפו נעורי,

ומי חלם שלעת ערב אתרפק בגעגועים על

מילותיך, 

הייאמן כי צבא החיילים שנזקף כפראי 

איילים ברגעי שחר טרופי ליבידו -

חלף לבלי שוב,

 ורק מילותיך נותרו עמי לפינוק אחרון 

בעת שהשמש שוקעת.ועתה אקום ואלך

אל הבלתי נמנע. 

 


תגובות

חזרה ליצירות