שירים

תחנות בחיי אבא

כשהיה בן שלוש

הובילו אביו כספר תורה

עטוף טלית

אל החדר הקט

שם ליד התנור הבוער

הנחילו המלמד אותיות

לערענט אלף בית

רש"י אונד חומש

זוגט רש"י

נוך א מול

אצבע מורה על האותיות

וגרסתא דינקותא

לא אישתכחת

בין החיידר לשיל

----

בן שמונה נפטרה אמו

הנרות בערו עד כלות

עיניים לא יבשו

דמעה קטנה של יתום

ניתזה על פני הרחוב

אל הקבר הטרי

אך היידישע מאמע

ממעל

צפתה מטה

גם שהשמיים הפכו פלדה, שרה:
שלאף שוין איַין, מיַין שיינע

--

בן חמש עשרה נשלח ברכבות

אל עבר הלא נודע

הפרחים פרחו

האחו הוריק

השוחט שחט

והארובה העלתה עשן
ואותיות פרחו באוויר

אך הוא עבר בגשר צר מאוד

בגיא צלמוות

בכור העבדות

ומקצה הדרך יכול היה לראות

את ארץ ישראל.

--

בן שלושים ושתיים

הקים משפחה

שילוב גלויות

מזרח ומערב

אחוות יתום ויתומה
שנזרעה בקרקע מדברית

והצמיחה אילן נאה

שצילו נאה

את אותיות האלף בית למדו בניו ובנותיו

ושיננתם לבניך ודיברת בם

בדרך החיים
בדרך החכמים

כשהיה בן חמישים ועוד

 למד טעמי המקרא

 והחל לקרוא ולהנעים

 הפרשיות

 לקהל

 אחת אחת רצו המילים

 כפנינים תחת ידיו

 מששת ימי הבריאה ועד

 זאת הברכה אשר ציווה

 אשר ראה

 תחת מבטו הטוב

 כשירת הים

 נישאו המילים והיו למופתים בידיו

 כי מעשיו פלא בעיני הרואים

 וניגונו קסם באזני השומעים

 שבתות וימים

 מועדים ושנים
 
בגיל שישים ועוד
הפך מילים ואותיות לתמונות
מכחול וצבעי שמן
הוציאו ציורים ציורים
מתוך דעתו
אל בד הקנבס
ושילבו את ציור שנותיו
עם סיפור חייו
טבע דומם הפך חי
תחת ידיו
והשמיים והארץ הדיו.

 

בגיל שמונים ושש

שכב בבית החולים

חולה ורצוץ

פתע הבוקר האיר באור שבעת הימים

אות ועוד אות ממעל

ואז שוב היה בן תשע

לבוש בחליפת שבת
כמו אז בשטייטעל.

הוא קם ממיטתו

אביו ואמו ניצבו לידו

"בוא ונקביל פני שבת" אמרו
ובבוקר יום י"ח
אחזו בידיו של הח"י
וליווהו

כמו לכה דודי לקראת כלה

 

 

תגובות