לסבא שלי יש מחסן - שיר ילדים

לַסַּבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ מַחְסָן

מְאֹד מְיוּחָד וּמְקוֹרִי

למַחְסָן אֵין כְּנִיסָה, ידידיי

לֹא לךְ, לֹא לךָ, גַּם לֹא לִי

בּמַחְסָן עוֹבֵד לוֹ שומר

מַר מַחְסְנֵי הוּא שְׁמוֹ

וְסַבָּא אִתּוֹ מדבר

הוּא נִכְנַס לְמַחְסָן בְּעַצְמוֹ

וְלִי הוּא תָּמִיד מְסַפֵּר

שֶׁמחסני  נָמוּךְ וּשְׁמַנְמַן

הוּא עוֹבֵד קָשֶׁה לְלֹא הרף

אֲבָל מְחַיֵּיךְ כָּל הַזְּמַן.

יֵשׁ בְּמַחְסָן גַּם סָלוֹן

בַּשְּׁבִיל סִיפּוּרִי אַגָּדָה

פיּוֹת, שדונים וּמָלכה

עִם  חַיּוֹת יְשָׁנִים עַל מַדָּף

לִפְעָמִים גַּם רוֹאִים נְסִיכָה

אַף אַחֵד לֹא נִדְחֶה עַל הַסַּף.

כְּשֶׁסַּבָּא רוֹצֶה סְתָם לבחור

סִיפּוּר לְלִפְנֵי הַשֵּׁינָה

הוּא מַדְלִיק בּמַחְסָן אֶת הָאוֹר

וּבוֹדֵק מָה מַחְסני קָנָה

הַאִם הוּא יִמְצָא עַל קוֹלָב

אֶת מָה שֶׁתִּכְנֵן לְסַפֵּר

אוֹ שֶׁמָּא יַחְלִיט הוּא עַכְשָׁיו

עִם מַחְסְנֵי הַטּוֹב לדבר

וּבְיַחַד לְבחור לִי סִיפּוּר

שֶׁיִּהְיֶה לִי נָעִים, בְּלִי סָפֵק

הַכֹּל מֵעניין, זֶה בָּרוּר

וְאֵת סַבָּא ארְצֶה לְחַבֵּק.

אֶתְמוֹל הוּא סִיפֵּר לִי עַל אֶרֶץ

וְאָמַר: "הִיא מְאֹד רְחוֹקָה

וְכָל אֲנָשֶׁיהָ בְּמֶרץ

אוֹכְלִים רַק דברי מְתִיקָה

וְאִם כוֹאֲבוֹת הַשִּׁינַּיִים

הֵם מִיָּד ניגשים אֶל הַבֶּרֶז

מִשְׁחָה וּמִבְרֶשֶׁת לוֹקְחִים אָז

כֵּן, כּוּלָּם בְּחורים שָׂם כְּאֶרֶז".

וְעוֹד הוּא אָמַר לִי, "הַקְשִׁיבִי

הֵם חַיִּים עַל כַּדּוּר עֲנָקִי

בֶּאֱמֶת, גַּם אִם לֹא תַּאֲמִינִי

חַיִּים שָׁם גַּם את, גַּם אֲנִי"

"עַל כַּדּוּר? סַבָּא, בֶּטַח טָעִיתָ"

אָמַרְתִּי, וְסַבָּא צָחַק

"לֹא טָעִיתִי, יַלְדָּהּ יִקְרה

הַכַּדּוּר הוּא כּוֹכָב עֲנָק

שֶׁבְּכָל רֶגַע נָתוּן הוּא סוֹבֵב

סָבִיב עַצְמוֹ, כָּךְ מִידֵּי יְמָמָה

וְלָכֵן לִפְעָמִים יֵשׁ כָּאן אוֹר

וּלְעִיתִּים – חשיכה גְּמוּרָה.

וְגַם הַיָּרֵחַ סוֹבֵב"

כָּךְ סַבָּא הִמְשִׁיךְ לספר

"וְאֵם אַתְּ רוֹצָה לָדַעַת

אֶבְדּוֹק הַתְּשׁוּבָה חִישׁ מַהֵר"

וְסַבָּא פָּתַח אָז ספר

עָב כֶּרֶס, כָּךְ סַבָּא אוֹהֵב

כִּי סַבָּא שֶׁלִּי מַעֲדִיף

אֵת הַסֵּפֶר, עַל פְּנֵי הַמַּחְשֵׁב

וְכָךְ הוּא בָּדַק וְאָמַר

"עַכְשָׁיו תֵּדְעִי זֹאת גַּם את

הַיָּרֵחַ סוֹבֵב עַל צִירו

עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה יָמִים, שֶׁבַע שָׁעוֹת ו... עוֹד קְצָת

אָז הֵבַנְתָּ, נכדתי", הוּא שָׁאַל

"אֵת מַסָּע כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם?

גַּם אֲנַחְנוּ חַיִּים שֵׁם אַל – עַל

זֶה אָכֵן מְעַנְיֵין שִׁבְעָתַיִים"

וְסַבָּא הוֹסִיף וְאָמַר

"אֶת הַשְּׁאָר תּלמְּדִי עוֹד מִמֵּילָא

אַךְ הִנֵּה הַמְּאוֹרוֹת בְּשָׁמַיִם

לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לַיְלָה".

לַסַּבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ שָׂפָה

עֲשִׁירָה וּמְיוּחֶדֶת בלי די

"הָעִבְרִית הִיא שָׂפָה כֹּה יָפֶה

לְמָשָׁל: בְּמָקוֹם אוֹי, אַלְלַי"

וְסַבָּא אוֹמֵר "כִּמְדוּמַּנִי"

בְּמָקוֹם לְהַגִּיד סְתָם: נִדְמֶה

הוּא פַּעַם אָמַר לִי "זְכוּרַנִי"

וְגַם: "מִי יְדַמֶּה, מִי ישְׁוֶוה"

בְּמָקוֹם "אֵשׁ" הוּא אוֹמֵר לִי "שַׁלְהֶבֶת"

"מְכוֹרָה" בְּמָקוֹם אֶרֶץ פְּשׁוּטָה

"בִּמְקוֹם "נֶחְמָדָה" – "מְלַבֶּבֶת"

וּמִילָּה מוּזָרָה – "במטוטא"

וּמָה שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי

סַבָּא מַסְבִּיר לִי מַהֵר

הוּא הַסַּבָּא הֲכִי בָּעוֹלָם

וְאוֹתוֹ לֹא אַחֲלִיף בָּאַחֵר.