שירים

חתונה / אילנה בר-שלום

חתונה
בתחילת שנת הלימודים חזרה ענת לחייה הרגילים והחלה ללמוד בכיתה, המקבילה לזו של יורם
אותו  פגשה לעיתים רחוקות בדרכה לשירותים. נופפה לו ידה בבטול.
על התינוק היפהפה אמיר לא שאל, אפילו הוריה לא ידעו על קיומו.
רק הרווחה טיפלה בו וחיפשה משפחה מאמצת.
שקועה היתה בעבודת הרישום ודי היה לה בפרוטרטים שהכינה.
אך כשהביטה בציורים גלתה להפתעתה את עיני יורם ,צדודית פניו ובשפתיו חיוך ביישני.
ענת הקפידה על הופעתה ונראתה נשית, גם בתלבושת אחידה היתה מצודדת ונאה.
איש לא חשד בעברה ולא דובר בילד שנולד לה..
השנה עברה לאיטה ללא בעיות מיוחדות. בסופי השבוע הצטרפה בשמחה לאימה ועסקה בעבודת הגינה החביבה עליה.
 היתה אוספת זר נאה לשימו במרכז שולחן השבת, ממלמלת בלחש 'שבת שלום' עד שאביה
היה עונה בחום 'שבת שלום ומברך'.
אמא הגישה את הארוחה בדממה.
במחלקה האורטופדית לא ידעו מה מקור הכאב בברך השמאלית והיא נאלצה לעבור בדיקה
נוספת. וכשקיבלה את הדיאגנוזה הבינה שחלתה.
טיפולים החלו,לא היו קשים במיוחד, הקרנה ותחבושת קומפרסים חמה.
חרדה מילאה את ליבה עת זכרה, כי בגוף התינוק, ברגלו אותה נקודה מוזרה..
הסיחה את דעתה אכילה זלללנית משהו,  דמעה בצבצה בעינה.
אמא אמרה , ראשי סחרחר עלי. ציצלתי אל הרווחה, הלימודים יסתימו בקרוב ועלי לעזוב את הבית לחפש לי עבודה.
צלצלת אל הרוחה שאל אביה בתמיהה, מה רע לך בביתנו ילדה?
אמיר כבר כמעט בן שנה, אתמול סיים סדרת טיפולים ברגלו השמאלית?.
אבא! נזעקה, ידעת על אמיר ולא סיפרת ?
לא ידעתי על הילד, ענה בתמימות. אני מתנדב בבית-החולים ,שמעתי על המקרה העצוב.
מוזר הרהרתי, אותה המחלה , הכיצד?
אמא לא יודעת  ויורם? שאלה.
יורם בצבא, אני הוא זה שדואג לך ענת.יתרה מזאת, החלטתי לאמץ את הילד.
תודה אבא, ענתה ענת והרכינה ראשה במבוכה..
בלשכת הגיוס השאירו בידיה את ההחלטה, האם להתנדב כמורה חיילת בשכונה?
או להעדיף קבלת פטור משירות צבאי.
קיבלתי את ההצעה הודיעה ענת בגאוה, אתגיס לצבא כחיילת מורה.
בתום השנה הכירה את חיים, מוורה צעיר ותוסס.
וכשהשתחררה מהצבא המשיכה  בעבודתה כמורה בקיץ אותה השנה נערכה במזל-טוב חתונה..
 
"כל הזכויות שמורות"

תגובות