אוֹרֵח בָּנוֹף.

אוֹרֵח בָּנוֹף.

יֵשׁ שָׁמָיִם כְּחוֹלִים, צְלוּלִים, בְּהִירִים,

וָאֲנִי בָּם רָצִיתִי לָעוּף.

וְשֵׂירַכְתִי רַגְלָיי בֵּין שְׁבִילִים וְהָרִים,

תָּר בָּשֶׁקֶט מַרְגוֹע לָגוּף.

וְטָבַלְתִי בְּנָחַל אֵיתָן ואֲכְזָב,

גַּם רָגַזְתִי כְּנָהָר קוֹצֵף.

עֵת פָרַשְׂתִי יָדָיי אֶל עֵץ בְּעָלָיו,

נִשְׁמָתִי אָז  הָיִיתִי חוֹשֵׂף.

וְרָאִיתִי אֳגַם שֶׁמֵימָיו בּוֹ שְׁקוּפִים,

עֵירוֹם בּוֹ רָצִיתִי לִשְׂחוֹת.

וּבְחוֹף מִבְטָחִים הָמָלֵא בְּצְדָפִים,

הִפְקַרְתִי גּוּפִי לָרוּחוֹת.

וּכְשֶׁבָּאתִי אֶל יָם שֶׁגָּלָיו בּוֹ גְבוֹהִים,

וְסָעַרְתִי עַצְמִי לָאֵין סוֹף.

כִּי מִכּוֹל נִפְלָאוֹת מָעֲשֵׂי אֱלוֹהִים,

רַק אֲנִי בָּם, אוֹרֵח בָּנוֹף.