סיפור על גרגיר עפר

סיפור על גרגיר עפר

גַּרְגִּיר עָפָר נָע אַט לַהַר

אֲשֶׁר מֵעֵבֶר אֳפָקִים

רָמְסוּ אוֹתוֹ, רָמַס אֶת עַצְמוֹ

פְּרָחִים וְעֶשֶׂב בַּצַּד בֵּרְכוּהוּ

מִתְגַּלְגֵּל לַמִּדְבָּר עִם הָרוּחַ

מֻכֶּה בַּיָּמִים מֵהַגּוֹנְגּ הַלּוֹהֵט

עִם כּוֹכָב כְּחַלְחַל קוֹפֵא בַּלֵּיל

חָלְפוּ עוֹנוֹת , שָׁנִים סָבוּ

וּבָא לַהַר זָקוּף הַגְּבָהִים

עָפָרבֶּעָפָר מַרְגְלוֹתָיו חִכָּה

מְלֻבָּן וְקָפוּא עוֹנוֹת חָלְפוּ,

וְכָךְ פִּתְאֹם בֵּין שְׁמָשׁוֹת

אֲלֻמָּה כְּסוּפָה מִמַּעַל רַדָה

לְרֹאשׁ הַהַר אוֹתוֹ הֵרִימָה

מִשָּׁם תִּשָּׂאֵנוּ הָרוּחַ

בִּתְכוֹל שָׁמַיִם גַּרְגִּירעָפָר

שָׁט, מְרַצֵּד, מְרְחָבִים גּוֹמֵעַ

נִמְחַק מֵעָפָרוֹ וַיְהִי רָקִיעַ

צוֹפֶה עַל אֲדָמָה  וַעֲפָרָהּ .