אמא אדמה

אמא אדמה

אמא אדמה בקשה קצת לנוח

יומם הכה בה השמש, וליל הרוח

חולותיה דרוסים, צחיחים רגביה

שנים של כאב נושאות דמעותיה

האיכר בה חורש, ושותל ונוטע

ואין איש מקשיב לה, ואין איש שומע

ומן האופק בורחים לה מי הים

אך היא ממשיכה, לחבק את כולם

בלי רחם ידרכו עליה רוקדים

בלי לחוס תצעדנה נשים בעקבים

ובין בורותיה אשר אין בם מים

עקרבים ונחשים יש, שומו שמים

ובשעת בכי וצער יבכו על כתפיה

ומי ינחם אז את רגביה

ועץ בה יכה שורשים עמוקים

וחופרים ימצאו בה מחוזות רחוקים

והיא אל כולם תחייך ותדמע

כי כתר נשאו לה, לאמא אדמה

ועכשיו מבקשת היא קצת לנוח

יומם הכה בה השמש, וליל הרוח

"שמטו ידידי, כך אני מבקשת

הניחו אותי, ואהיה מתחדשת

שנה של שמיטה, גם לי זה מגיע

וכשאסיים לנוח, אני כבר אודיע".

ומוסר ההשכל די ברור, ידידי

רבות כבר אמרו, הותר ודי

גם מי שנראה, או איננו אומר

לא בהכרח הוא יכול לוותר

על חופשה ומנוחה ואגירת כוח

עד תדע זו הנפש רק לשמוח.

ימצא כל אדם מתי טוב לו לנוח

לבל יומם יכה בו השמש, וליל הרוח.