שירים

כשהייתי משהו כמו בן תשע



כשהייתי משהו כמו בן תשע

:ומה זה כבר משנה כעת

לכדו עיני את האיש הקשיש

העייף, בבגדים האפורים

שניקה את חדר המדרגות-
.
וכתבתי עליו שיר


ואמא שלי, נקמנית -

ונוטרת בדרכה,

 - אף לא חייכה

כשאמרה לי:

ואני- מי ירחם עלי?


ואת רחמי אליה , בצירוף ריבית

והצמדה ותשואה של כאב-

גילגלתי על עגלה

של ריח תרופות ומארה

במוסד שאף לא אהגה את שמו-

ועל עצמי- ריחמתי עוד יותר. 







תגובות