אלמנטרי ריקלין!

הדימוי מאופיין בדרך-כלל על ידי מילה או מילית המתארת הקבלה ("כ", "כמו" - למשל "צדיק כתמר יפרח") או השוואה ("מ", "יותר מ" - למשל "אני ירוקה מעשב"), אך לעתים מופיע בהשמטת מילים אלו כאשר הן מובנות מתוך התחביר, כך למשל בביטוי "יששכר - חמור גרם" (ספר בראשית).

הדימוי נבדל מהמטפורה בכך שהוא רק משווה או מדמה בין שני האלמנטים, אך אינו מאפשר מימוש של העברת המשמעות ביניהם. להמחשה: אם נאמר כי "דוד הוא ים" ניתן בשורה הבאה להמשיך ולומר ש"גליו של דוד מתנפצים אל חוף גופי". פעולה כזו לא תהיה אפשרית אם נשתמש בדימוי ונאמר "דוד הוא כמו ים". עם זאת, ישנם חוקרים המתנגדים לחלוקה זו, ורואים בדימוי סוג מסוים של מטפורה, המציינת במפורש שבין חלקיה יש קשר של דמיון.

נוהגים להבדיל בין דימוי סגור, שבו מופיעה במפורש התכונה (או התכונות) אותם חולקים שני הגורמים המושווים (למשל "דויד מהיר כברק") ודימוי פתוח שבו לא מופיעה כל תכונה מפורשת, ומישור ההשוואה נותר לקורא. למשל, בדימוי "שפתותיך כמו שושנה", מוצגת השוואה בין השפתיים הנשיות לבין הפרח, אך לא מובהר האם ההשוואה נוגעת לצבע האדום, לריח, למרקם או לתכונה אחרת. במקרה זה, הדימוי הפתוח נוגע במספר חושים בו זמנית ומאפשר ליצור מספר השוואות בדימוי יחיד.

כתבו שיר או סיפור ובו דימוי אחד או אחדים.

שלכם,

יום טוב צבי