פורץ החוצה

אחד ממיליארד אנשי קבע בעולם ללא ערך, רק צבע

עם דעות זולגות כנחל המפיצות קרן אור מבעד סלע

מרגיש שונה ומיוחד, אך איש אינו נשאר לבד

כשהוא עוד עלה תוהה במסורת הנעולה לעד

פורץ החוצה, אך שוב גבולות, הפעם של שחיתויות ומזימות

כי גם בדמות האל האנושי לא חסרות מגבלות

כשכוח, כבוד והטרדה, מתקבצים יחידו לתמרור אזהרה

 משמע אין אם, רק זמן לבגידה

בערב יום שבת פגשתי בחורה יפה כמעט

שנשבעה באל שלה שלא אכלה חיה אחת

אך בגדים בגוונים מומצאים שנקטפו מאצבעות העניים

היא בחזה מורם לובשת, אז בואי נהיה כנים

זוועת מידי בני אנוש יופיעו הלילה בחדשות אין לחשוש

כי מוות, אונס וכאב הן רק תוצר לוואי של האדם העומד בראש

אם נדפדף בספר הזמן, נגלה שמה ששומעים משם רואים מכאן

כשטכנולוגיה מגלה יקום אינסופי והאדם נותר מיושן

אחד ממיליארד שכירי חרב בעולם שבו מדע מנוצח בכל ערב

ומהם צדק, אהבה ואמת שלפניהם הונפה באצילות החרב

מה שהיה הוא מה שיהיה, כשהעבר מקודש על חשבון ההווה

כי אין עתיד אנושי אמתי כשהעולם הבא הוא זה שמשנה

אחד ממיליארד שחקני תאטרון, במחזה סוריאליסטי ואחרון

כי כשהמסך יורד, אין משמעות למי הגיע ראשון

כשארד מטה ללא כיסים, אדע שאוכל בנשימתי האחרונה לקרוא לחיי חיים

נועדתי לגדולות, ולא היה אחד מ, כן אני יודע מה אתם חושבים