במלחמה

          במלחמה- אתי בר-רון

בתי הקטנה שאלה: ״אימא, מה טוב במלחמה?

הבטתי בה בתדהמה.

קטנטנה ושואלת שאלה שזקוקה אפילו אצלי להבנה.

ניסיתי לחשוב ואמרתי, בתי,

במלחמה אנשים הופכים יותר רכים.

במלחמה יש פתאום עוד אחים.

במלחמה ה"יחד" הוא ערך עליון.

במלחמה פורקים המון.

אז מה רע כל כך במלחמה?

שוב אותי שאלה ביתי התמימה.

חשבתי ועניתי לה,

במלחמה יש הרוגים.

במלחמה הורים דואגים.

במלחמה בתים נהרסים.

במלחמה מתגעגעים.

אז מדוע נלחמים ?

ואיך יודעים שמנצחים?

בתי, בתי, מרגשת את אותי,

להסביר לך דברים אילו, קשה אפילו לי.

נלחמים, כי חושבים שונה.

אין עם מי לדבר שאחד את השני שונא.

כל אחד חושב על הצד שלו

ומהצד השני לא ממש אכפת לו.

הכוח מדבר, הרגש נאטם

האדמה ספוגה בדם

ועידן השיח אף הוא תם.

במלחמה, בתי אין מנצחים

כולם כואבים, שני הצדדים.

במלחמה אימהות מפחדות גם אצל האויבים

בתים נהרסים ואפילו העצים בוכים.

במלחמה בתי, אין מנצחים!