טעות חיים

התכוננו לערב האחרון בהקפדה
יתרה
טבלנו בפישון עד טהרה
ואבן השהם מאור נהרה

לחצנו את גחונו של הנחש
לשלום.

את רצית לרוצץ לו את הראש

אמרתי לך עדיף ללכת
בשקט מכאן

לראותו מצקצק בלשונו
שיתפתל לחיים ארוכים

שישאר לדורות הבאים

הם יהיו לו ראויים

שיחליק ויתפתל
על גזע עץ
בבוא קץ הימים
יחלק תפוחים

אנחנו בדעת
חלוקים
דעתי: "מכל הירקות
והדשא המוריק
והעץ הנחמד
היו עדיפים
פירות החיים"

עכשיו הדעת יודעת
יש לאסוף מעט
חפצים  מטלטלין

הן מה היה שם ככלות הדברים
פיכפוך מים מגיחים
מגיחון
נחל ללא קונכיות
גם לא דג משכשך- בודד לנחמות,
או משאלות

היינו רובצים
מרוצצים בזמן
את עסוקה על ראש הנחש

אמרתי לך,
אנשים שאינם גונבי דעת
לא צריכים ללחוץ גחון.

למחוץ לשלום

וללחוץ עם ציפורניים בעור
עד שיצא הקוץ

אבל משנשפכו המים, לארבעה ראשים,
היה מאוחר, המים אינם זורמים לאחור
כשהם כבר מתפצלים

קדמת אשור בפרת

הקולות הללו
נפלו עלינו מהשמיים
כל יום רעם אחר
ביום בהיר

פקודות הנמסרות
במברקים של ברקים

תתכונני

עוד מעט יקרא לנו אלוהים:
"איי הברואים
בל תתבוששו
לבשו בגדים
חגיגיים כתונת פישתנים

קרבה ובאה ועולה
השעה בה אתם

הולכים

ככלות הדברים פן תראו עלובים
בין השרצים והרמשים
הזוחלים מלוכלכים
מתפלשים

ואתם מעפר באים
ולעפר מגורשים"

נותרנו טיפשים אוחזים בדעת
לא נגסנו בתפוחים הנכונים.
ולא אחזנו כראוי 
בקליפות החיים