פסיפס

פסיפס  / מרינה פרידמן

זֶה יִהְיֶה יוֹם שֶׁל חֹרֶף, קַיִץ, סְתָו אוֹ אָבִיב.

שַׁעַר פָּתוּחַ.

יָשִׂימוּ אֲבָנִים קְטַנּוֹת עַל קֶבֶר חָדָשׁ.

יוֹם רָגִיל.

נָהַג יַגִּיד "אֵין מָקוֹם", וְדֶלֶת הַמּוֹנִית תִּסָּגֵר.

קֻפַּאִית תַּעֲשֶׂה טָעוּת וְתַחֲזִיר עֹדֶף לְאַחֵר וְוִכּוּחַ.

תָּלוּשׁ מִשּׁכוּרת יַגִּיעַ עִם חֶשְׁבּוֹן מַיִם וְאַרְנוֹנָה.

יְלָדִים יְשַׂחֲקוּ מַחְבּוֹאִים.

בֵאוֹפּטִיקָנַה יַעֲשׂוּ הַנָּחָה עַל זוּג שֵׁנִי שֶׁל מִשְׁקָפַיִם.

איִשַׁה תֵּשֵׁב מוּל רְאִי בְּסָלוֹן כַּלּוֹת.

עוֹד מֵעט תִּמְצָא אֶת עָצְמָה תַּחַת הַחֻפָּה.

לְאַחֵר הַבְּרִית תִּינוֹק יִבְכֶּה עַל יָדַיִם שֶׁל סַבָּא.