שוב ערב שבת בלעדיך

שוב ערב שבת בלעדיך /  יהושע רוזנברג

עוד הנר דולק במעוננו, נעמי,

מלילי שבת ועד לילי שבת

כבימים שהיית קיימת.

עוד ענן קשור על פתח אהלנו,

הדלתות פתוחות לרוחה,

הברכה משולחת בעיסה וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ

וְעַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם לְפָנַי תָּמִיד

וּמַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי.

עוד נוצץ אוצרך – אוצרנו

ילדינו, כלותינו, חתנינו ונכדינו,

לָהֶם לֵב אֶחָד לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב.

לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף – זו שלשלת יוחסין,

ממשיכים את דרכך

בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב.

עוד חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ

ובביתנו לֹא תָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב,

דברי תורה לעילוי נשמתך.

מת בערב שבת סימן יפה לו 

קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב   

אַל יִפֹּל  לֵב אָדָם עָלָיו.