קורות חיים.

מי מאיתנו בזמנים השונים
לא היה פעם בין המפוטרים
בגלל סגירת מפעל או חברה,
או צמצומים במקום העבודה.

זה לא נעים, אבל לא נורא,
יש ברוך השם המון עבודה
במקומות אחרים בלי בעיות,
רק צריך לדעת איך לפנות.

דבר ראשון שכדאי ברצינות
לקנות בשישי את העיתונות,
לחפש במדור "דרוש עובד"
כנראה הם זקוקים ממש כעת.

רק צריך לשלוח את קורות החיים
ובתנאי שאתה בגיל עד ארבעים,
כמובן להקפיד למלא כל הפרטים,
שידעו מיד לאן אותך משבצים.

ואז לחתום ופשוט בפקס לשלוח,
חלילה לטלפן ולבלבל להם במוח
ולבטח תקבל בימים הקרובים
הזמנה לראיון בפני הממונים.

אך ראה זה פלא, פשוט לא מובן,
למרות שאתה לעבודה כבר מוכן,
מחכה כבר שבוע, מחכה שבועיים
ומשום מה כלל אין תשובה עדיין.

שלחתי כבר לארבעים מקומות
ואפילו אחד לא הועיל לענות,
לא טלפון, לא פקס או הזמנה,
אז אולי אין להם בכלל עבודה?

ואולי סתם מתאכזרים לאנשים
ועל מבקשי העבודה צוחקים,
או שקורות חיים אינם חיים
וזו סתם תוכנית של פספוסים?

לכן הפסקתי לשלוח קורות חיים
ובמקום לחפש עבודה עושה חיים,
שיכתבו המון מודעות בעיתונים
מהיום עד מחר, כמה שהם רוצים.

ואני במקום לשלוח קורות חיים
נכנס לדרך המילים וכותב שירים,
שם לפחות יש מי שמתייחסים
למה שבני אדם הגונים כותבים.