תהיי

תהיי בשביל כולם אך אף פעם לא בשבילך,
תחזירי לכולם את הסומק ללחיים
אבל אף פעם אל תעשי כלום בשביל עצמך.
תתני לנפשך לדעוך ולהיעלם,
להיבלע בין כל שיגרת היום יום.
תחבקי ותחזקי את כל מי שיושיט אלייך יד,
את כל מי שיסמן שהוא במצוקה,
אך תמיד תזכרי ששום דבר לא הדדי.
וכשאת תצטרכי,
הם לא יהיו שם לעמוד איתנים וחזקים בשביל
להחזיר אותך אל המוטב.

תמיד תאמרי כל מה שתוכלי בשביל לעשות אדם מאושר,
אל תגידי רק את הדברים שאוזניו כל כך רוצות לשמוע
תגידי לו את האמת שאף אחד אחר לא מעז להגיד לו.
תחייכי,
ותשמרי על קור רוח,
תצחקי ותגרמי לאנשים להיסחף איתך,
תמיד תשמעי את קולם של אלו שצריכים אותך,
תני להם כתף חמה לבכות עליה ולהניח את הראש.
אך לעולם,
אל תבכי.
לא יקשיבו לך,אף פעם לא הקשיבו.
תמיד תהיי ותהיי,אך אף פעם לא בשבילך..
תשכחי מעצמך,
תורידי מערכך,
מקיומך.
תתאדי.
תהיי שם כי הם רוצים,כי הם צריכים..
לא כי את צריכה אותם.
כך זה תמיד היה,
וכך גם יישאר.