שירת- הים

הוא היה הסלע

היא הייתה הגל הכחול

לעיתים באה בשצף

לעיתים ליטפה כמכחול

והגאות שעברה

הותירה הו נקבים חלולים

חלחלה עד לירכתיו

גברה על קשיות עצמותיו

עם הזמן בקעו בו בקיעים קטנים

וכל גאות שבאה  נתנה בו אותות

הותירה בו גאיות קטנות

בתחילה באה עם קצף לבן

אך נרגעה בו עם הזמן

שפל  עבר בא ממעמקים

הבינה כי אינו  מסביר פנים

חשבה ללכת אך נמלכה

ובימי הקיץ שהשמש קפחה על פניו

חישבה לחרוץ באלמוגיו

הודה לה בסתר ליבו

כי ירוק הביאה למעונו

איזוב גדלה בניקרותיו

אותה גאות שאיימה לשלוותו