סיפורים

על הסף

1517617_729349317076813_1876925971_n.jpg

התמוטט העולם והתרוקן מאנשים. שתי ישויות בלבד נשארו. האחת גברית, השניה נשית. שתי הישויות התפצלו באופן קרמתי לקצוות שונים של העולם הריק, או שמא היה זה חלל עצום שתאם בגודלו לעולם, אך שימש באופן מטאפורי להיווצרות המחודשת, התחיה, אם תרצה, של ההווי העולמי. החלה הישות האחת משוטטת במרחב הרב. מתניידת ממקום למקום בעזרת כוח האינטואיציה והיעוד הפנימי שבה. תוך כדי כך, הרהרה בתכונותיה ונתקבלה בברכה על ידי ההוויה השוררת. החיות שבה, כך נגרס, היא הכוח המניע אותה. בשלוותה הפנימית תוכל ליצור קיום טוב יותר, בטוח ויציב יותר, נעים יותר לכל ישויות עתידיות. גם כאשר כעסה, שמרה על שלוותה הפנימית שנשקפה וקרנה דרך מראות נשמתה לכל עבר ועבר. היכולת שלה להנאה, ליצור תנאי טוב לתחושה של שמחה, הייתה מהמפותחות ביותר. הדרך שלה תוביל אותה לכיוון הנכון.

מן העבר השני, ברוגע דומה, בעצבות מסוימת, בביטחון של דרך ובחדוות חיים, בתשוקת יצירה ובהרגשת שליחות שתתממש, עשתה את דרכה האינטואיטיבית הישות הגברית. טוב הלב שלה, השאיפה לאידיליה כללית והסקרנות המתחדשת כלפי המצב הקיים הפצירו בה לנוע ולשמור על מוטיבציה קווית בלתי נלאית. לאחר שיטוטים ומסעות גולשים, מצאה את עצמה הישות הגברית מעברו של גשר. אולי היה זה במה שנשאר מנפאל. אולי בהרי האלפים. מכל מקום, הגיחה עננה קלה ונעימה, הקרירות הנידה את אוויר העולם הסובב בעוד קרן שמש בודדה החלה לבצבץ מן העבר השני, ככל שהתקדמה הישות על הגשר. בביטחונה האיטי הלכה לה וחזתה בדמות חמימה בתודעתה. בתודעת הגשר. בתודעת השמש והעולם. היופי הקוסמי התקדם לעברה משהופיע וכך חלה ההתקרבות. היופי, החיות, השלווה הפנימית מצד אחד. היצירתיות, אנרגיית החיים, הרצון לטוב הרמוני ומוחלט מן הצד השני. וברגע המגע, התחדש החידוש.

כעת, אותו הדבר, רק במציאות.

תגובות

גלי צבי-ויס / כמו אדם וחווה / 03/01/2014 17:06
פיליה אנקל / כן, תודה. זו הייתה המטרה / 04/01/2014 16:59
פיליה אנקל / אכן / 04/01/2014 18:41