שירת הכוכבים

בעודני רך וקטון

ובטרם למוד

קרוא מקרא וטעם

ובעוד עיניי תשוטנה

לרחמי אב וחסדי אם

בבית אבי אוהל יצועי

תחת קורת ביתי הדל

מבעד לאשנב-

צוהר חלומותיי

גלו אליי רזי לילה,

ואלמד הטות אוזן,

שמוע שירת הכוכבים

וצליל מיתרו של סהר,

וליבי...אך ליבי

יהמה וסער ונמתח

להתרפס בערסלי רקיע

בחשכת הליל ובמערומיו-

יתנודד כשיכור

ופיזז וכרכר בלשונות רקיע

מכף אל כף ברום שחק

יונק עד ולשד עצמותיי

כול רחש וניד נסתר,

ושירתו הענוגה

של משב הרוח עוד-

תטלטלני מצד אל צד

ומפזזים ומשיחים לי

באותיות עלומות

נצנוצי לילה וסודותיו,

ואני בצנפה אחת כיסני הליל

ברזי רזיו הנסתרים

ובדממתו האילמת עטפני-

כנף שתיקתו,

ויהי חשכו לאוריים בעיניי

ואלם שפתיו למחול באוזניי

ואנוכי צעיף לא לומד

פרוש כנף ואגבה אבר

ובאה הרוח ונשאתני

כיונת אלם צחורה

אשר תעופף בנתיב התלאה

משוט בשמי מרום

רוקמת חלומות נעוריה

ומבעד למרומי שחקים

טווה את פתיל חייה....