נושק לרוח..

אני מתעורר בבוקר של יום שבת

בחוץ שמש של חורף מחייכת..

תמונות חולפות מולי..

רגעי קסם עוטפים אותי..

עוד בטרם מזגתי כוס ראשונה

אני חש שאת נוקשת על חלוני,

אני קם מסיט את הווילון..

רוח קלילה מלטפת אותי,

אני נזכר במבטך..

אני מביט מבעד לצמרות העצים

אולי את מסתתרת..

נחבאת בין העלים,

אני נושא תפילה חרישית..

לו היית כאן !

אך אני חש שאת מלווה אותי,

אני עדיין מביט

ורואה כמין חיוך..

חיוכך..מבעד לקרעי ענן

דמותך מתנשאת כקשת מעל..

אני נושק לרוח היא תגיע אלייך..

על כנפי יונה..

על מצחך..