נשמות אבודות

אני כותבת שיר לנשמות האבודות

שאינן יודעות כמה הן מיוחדות

שנלחמות לחיות כל יום ביומו

מנסות להבין למה הן קיימות

מקבלות מכות מכל כיוון

בקורת מאחרים  שאין לה כיוון

הן מרימות את הראש למעלה

בליבן מבקשות הן משאלה

שתוכלנה לחיות בשקט

שאחרים יבינו זאת ברטט

שיראו שהן מיוחדות

ולחיבוק הן נואשות

המיוחד והשונה חייו קשים

אחרים זאת לא מבינים

מנסים להפוך אותו כמו כולם

ושם בדיוק הוא נעלם