נווה מדבר

את ואני כאשכולות הפרי,

בשלים, ספוגי רעננות עוברית,

כטללים, המתהווים על עלים,

שפתותינו תהילים.

את ואני במפגש נחלים,

עולים, בזרימה מתעלים,

כנהר מתהווה לרוחבו של מדבר,

חוצה צִיוֹת וחוצב באבן ההר.

את ואני כעצים על גדות,

נוטים זה אל זו, הצמרות בקידות,

שריגי עץ מעוטרים בסרט וצמות,

מי הזמן הנושאים עליהם חלומות. (א. המים נושאים, ב. העלים כחלומות)

את ואני זה שדה פרחי בר,

נושמים את הרוח,

נעים אל המחר,

מפרים, ישימון של אהבה,

נושקים, לעצי התמר,

משקים, מעיין במדבר.

בנשימת הבל פה, ומבט לאישון,

אוחזים, ים מילים על לשון,

הואדיות יבשו והקיץ עבר,

המילים כבר שתקו, במבע מאמר,

זו אהבה, כמו נווה מדבר.

 כל הזכויות שמורות ©  משה ר. אזובי