הגברת מן הדרכים

 הגברת מן הדרכים.

את  המעט  צררה בציפית צבעונית  /על כתפה העמיסה הכבודה /ועצרה בפתח הבית

מהססת,/ האם נכונה הדרך / הזו העת להינתק? /

 שנותיה הטובות מאחוריה / את הגורל מבקשת היא לשנות/.

השאירה חלונות ותריסים פתוחים,/ ייכנסו כל דכפין ויתנו מנוח לגופם, לנפשם./  

הלא הגיעה בשמלה דהויה משמש/ שבורה בגוף ובנפש/ והדלת נפתחה וידיים תמכו

ועודדו./ מלאכים שניים/

וכילו אהוביה מניין שנותיהם על פני האדמה והותירו אותה כאן/  

היא תלך לחפש את האיש/ היא אורידיקה, הוא אורפיאוס, היא בשר ודם/ הוא נשמה

מבקשת מנוחה.    

בדקה השלט על הדלת:

"בית זה למנוחת הנפש והגוף. אינו ניתן לרכישה או השכרה." תלתה המפתח על הוו/.

רוח התפרצה כחוגגת./ אפולו בכרכרתו משוטט בתכלת./בצפון שוטטו עננים קלילים ומאחורי

ההרים הכחולים/ מונחת הכנרת שקטה וממתנת.

בדרום חגה הרוח, מחוללת עם ענני אבק ממדבריות רחוקים/ במערב מתכוננת החמה לחבור

לאופק / ולפרוש בהמולה צבעונית .

לרגליה אותן הנעליים הבלות/ הסוליות שחוקות אך כפותיה מצאו מנוחה נכונה / רק גרביה

חדשות.

שערותיה הלבנות אסופות וכרוכות על ראשה ככתר מלכות / שמלתה מרחפת סביב גופה/

ויצאה הזקנה אל הדרכים לחפש את  השער לאושר