התקווה – תודה בשם כולנו

זו התקווה אתכם מושכת,

בעט סופרים או הלאה לכת,

לכתוב ולצייר מילה או אזדרכת,

משהו פשוט או סיטואציה מסובכת.

הצעירים או הבוגרים,

ממלאים שורות למסדרים,

לקריאה, תגובה מאחרים,

סימן, או פסיק, גם תו מעוררים.

זו התקווה, אתכם היא משייכת,

קבוצת כותבים לאורה של זו, המבורכת,

היא מתמידה בזו המערכת,

 כל יום וליל, לה זו מסכת.

היא קוראה שירים וסיפורים,

כתבי יגון ציוץ של ציפורים,

מעמקים של ביכורים,

או טחורים והרהורים.

זו התקווה, מעמסה פנימית לפרוק,

לכתוב הומור סיפור ושיר עם שחוק,

לכתוב כאב, אותו רוצים למחוק,

להביע אהבה, איתה, הפך כבר חוק.

היא, כל אחד ואחת אוהבת,

בכל תגובה שנייה היא מככבת,

דולקת כשלהבת מלבבת,

כמגדלור, תאיר לכותב ולכותבת.

זו התקווה, לקרוא את התודות,

את הברכות מאנשי החמודות,

על עצמנו, או אחרים, להתוודות,

לפעמים לומדים הרבה אודות.

היא, מלכת אתר של מיוחדוּת,

כמו, צדיק באי זו חסידוּת,

שנה טובה מכל ההתפקדות,

לך גלי, מלוא הנכבדות.

תודה מכולנו גלי יקרה

שנה טובה ומבורכת לך למשפחתך ולכל עמיתי באתר מבורך זה

השומרים על נועם הליכות, כבוד הדדי,  פרגון, סובלנות וסבלנות,

אנשים עם אהבה טהורה בלב.

תודה גם לכולכם עמיתי היקרים.

 כל הזכויות שמורות ©  משה ר. אזובי