מן הלא כלום

מִן הַלֹּא כְּלוּם

23/8/13

הַלֹא כְּלוּם בְּחַיָּיו נֶעֱרַם,

וּבוֹ מַמְתִּינִים עֲדַיִן נֶאֱלָמִים:

הַחִיּוּךְ וְהַדֶּמַע, הַסְּלִיחָה.

בְּשַׁרְעַפֵּי לַיִל מִתְכַּנֵּס בּוֹ

מוֹנֶה עִתּוֹתָיו.

קוֹל שׁוֹפָרוֹת, הַתְחָלוֹת-

זְמַן מַעְגַּל דּוֹהֵר בִּנְתִיבוֹת.

מִילּוֹתָיו כְּלוּאוֹת בֵּין חוֹמוֹת,

בִּזְמַן אַשְׁמוֹרֶת מִתְקַבֵּץ

לָשֵׂאת תְּפִלּוֹת.

נוֹצָק בּוֹ סוֹד הַחַיִּים:

בֹּקֶר נִרְגָּשׁ בְּשֶׁמֶשׁ עוֹלֶצֶת,

לַיִל כָּבֵה בְּחֶמְדָּה נוֹשֶׁקֶת,

וְיַד בְּאַהֲבָה עוֹטֶפֶת.

וְהוּא מוֹצָאוֹ מִן הַכְּלוּם,

עֲנָנָיו נוֹצָרִים מִן הַלְּחִישׁוֹת,

שָׁמָיו מִקִרְעֵי מְצוּקוֹת,

מֵאֲרִיגַת כְּסוּת גַּעֲגוּעִים,

לְעֵת מְבַקֵּשׁ גְּשָׁמִים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי