חזרה ליצירות
שירים

תפילת שמע

רונה נבון | (16/08/2006 00:58) | 63 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
לעיתים בגפי, באשמורת הלילה הדוממת,
בין שיחה לויכוח עם עצמי ואני,
בין טרוניה וקנטור לבורא עולמים.
 
מגביהה דיוקני אל כוכבי השמים,
למשות את רוחו של ממטיר התווים,
שעונה וסומכת בין תנוכי לאוזנו,
ובלאט לו בחרש לוחשת רוחשת:
 
שוחה את ראשי על הזכות בחלדי,
לעטות ערוותי בכסיה אנושית,
לכרבל את כיבי הקיבה בגופך הביתי.
 
מננסת את מיתריי למכביר,
ועל זו הפנינה שתואמת נפשי,
כאחות תאומה לציפור הנשמה
המקוננת נעימתה בקיטוני הדחוק.
 
לזו,
שבמכחול עשתונותיה
מצליחה לאייר את נעימת המטבעות
הנשנקים בקנקני
הלילה, לא אלחש זאת עוד...
 
 
כל הזכויות שמורות למחברת@

תגובות

חזרה ליצירות