גם כך אהבה נגמרת -בהשראת לירון תמם

תודה ללירון תמם על ההשראה.

לבבות לא אחודים, ברגשות של מנודים,

ובמותה,

הזמן והחלל מצטופפים.

כבר אין מקום באבדון,

כשהאהבה נגמרת,

ומשחקים באש אותה הופכים,

בוערת, במצבי סחרחרת.

את נושפת בעורפי, סגנון מילים מעוצבות,

ששורף את צווארי,

באהבות ואכזבות.

ובלילות שינה טרופה, את ואני על המיטה,

מבטים אל התקרה,

נאחזים באין ברירה.

פעמים ואת אומרת, אלי מתמכרת,

זו אהבה, שלא עוברת,

אני רק כך מבחין,

כי זה הסוף של האין סוף,

כי בקולך עולה הטון,

הקשב חבר, ואת הגברת,

מזמן קורה, שאהבה נגמרת.

את נושפת בעורפי, צלילים של אהבה בוערת,

בדיבורים ומעשיות,

לאטמים או אוזניות.

ובקרירות מיטה צפופה, כמים אל פנים,

אחוזים ומכוסים,

בשמיכת ההרגלים.

אין ושכול נאספים, לתוך צנצנת של סופים,

האהבה הייתה ממש,

עכשיו, הפכה אחרת,

אפרה, לריק הם מפזרים,

והרוח,

רק בוחרת,

לבכות את השירים.

 כל הזכויות שמורות ©  משה ר. אזובי