יצירות אחרונות
כבר דבר לא יהיה בסדר (0 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
הַגָּדָה שֶׁל אִמָּא אַגָּדָה שֶׁל אַבָּא (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -01/05/2024 12:44
גשם? (12 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -01/05/2024 09:46
שירים
הדיילתלעתים החיים מונחים לפנינו כארוחה על מגשה של הדיילת "מה תשתה, אדוני? מה תרצי, גברתי? קפה, תה? מים? קרים? יש, פעם אחת? פעמיים"? קולה היה חרישי , מבטה כובש, בכלל היה שם מיקרוקוסמוס, בעיר הקטנה, ללא סולם, המשייטת לה בגובה שלושים אלף רגל, זה לא הולך ברגל, זה קיבוץ ברומו של עולם. היא הייתה חייכנית, היא ניהלה עניינים ביד רמה, וחיננית, מרגיעה, מודיעה, וחושנית, מוציאה ומביאה, אני כבר לא ילד, זה לא היה "אגד", התנהלתי לי על "הטיילת" לשירותים, בעצבים מרוטים עקב חרדת הטיסה והכנף שרעדה, היבבה של העולל לא הוסיפה והלכתי שולל אחרי הדיילת שלי, "הפרטית", שהזכירה לי דוגמנית, "שוחחנו, לא בעברית, אלא ב"דמיונית", שאלות ניקרו בראשי הדואב: "היכן מקום מגורייך? מי הם חברייך? מה את עושה בשעותייך הפנויות? בואי נכיר, נסתובב בלונדון, בחנויות". היא חייכה אלי ללא קול והבנתי את הכל, החיים לא פשוטים, הם לא תמיד מעודדים ולעתים הם מונחים לפנינו כארוחה על מגשה של הדיילת- קומפקטיים, ארוזים בניילון ומעובדים.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |