שדות השעורה

עַכְשָׁו-

בִּשְׂדוֹת הַשְּׂעוֹרָה,

הַשֶּׁמֶשׁ מַבִּיטָה וּמְקַּנְאָה.

וְרוּחַ מַעֲרָבִית מִנִּדָּה,

כָּל חֶלְקָהּ טוֹבָה וּבְרוּכָה.

אֵיךְ הֵם לוֹקְחִים אַהֲבָתָם,

לְרַגְלִי הָרוּחַ- וְהִיא כִּמְאַהֶבֶת.

לָהּ מַבְטִיחַ- אַךְ בִּקְלִּילוּת,

אַתְּ תִּהְיִי עֲבוּרִי הַאוֹצֶרֶת.

הֵיכָן שׁוֹכֵן אוֹתוֹ קַּיִץ,

אֲשֶׁר נוֹלַד לְמַרְגְּלוֹת הַזָּהָב.

בְּאוֹתָהּ עוֹנָה נִשְׁבְּעוּ אֱמוּנִים,

לְיָּמִים רַבִּים שֶׁל אַהֲבָה.

עַכְשָׁו-

יַלְדֵיהֶם רָצִים,

מְשַׁכְשְׁכִים רֶגֶל וְעוֹד אַחַת.

חֲשׂוּפִים מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַפְּרָאִית,

מוּל הַגַּלִּים הַנִּשְׁבָּרִים.

בִּזְרוֹעוֹתָיו הִיא נָחָה,

שִׁעֲרָה עַל בִּטְנוֹ- הָרְקוּמָה.

עֵינַיִם בּוֹרְקוֹת כְּאֶבֶן חֵן,

צוֹפִים אַל זְמַן הַדּוֹר הַבָּא.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי