שירים

איך נפלו חללים

 

אך נפלו גיבורים
מקרית גת
ועד דגון

שנפלו הגיבורים
גם הקסמים
הגדילו טווח
עד אשקלון

איך נפלו גיבורים;
כמו שגברים תמימים
יודעים ליפול באהבות
הם היו ילדים ככלות הכל
בשעה ונפלו לחול

הם צעדו בסך
ההם ראו אותם בחוצות

נבחרים מרבבות ליחידים
ליחידות

מעלית
בכיסם הייתה עוד
המקופלת

הניחה בתרמילם אימם
שיהיה להם מתוק בפה

הם נפלו גיבורים

הם צעדו קבוצה
גברים מיוחדת
יחידה מרבבה

הם לא הכירו את השפה
זו הממפה
חלקים במרחבים

חלקם באו מארצות הקור
כמו ציפורים נודדות
לעבר האור
טרם מתאזרחות
בחום

שנפלו
חלקם הכירו מספר שפות
רוסית פרסית
או אמהרית
או ספרדית

וגם עברית

אולי עוד נוספות

הן לא היו שייכות
לקולות ששמעו
להברות הנורות

הם לא הכירו את הערבית
הקרבית
כיצד השפה הזו
צומחת כצבר דוקרני
וחודרני

איש לא טרח ועמל
להסביר להם
שהגמל היחיד
בזה המרחב
מסוגל ללעוס
אותה על הקוצים
מבלי להבין מילים

הסבירו להם
שהם הם
השיח והקוצים
הם האמינו
ילדים תמימים

אמרו להם, אתם שיח הצבר
הפרי המתוק
מבפנים

אתם עלית.

הם לא באו מהמדבר
הם האמינו שאכן
כך  הדבר

לא ספרו להם

שההם רבים

כמו החול
הם זוכרים את אברהם
את אימם הגר

שההם לא שכחו דבר

שההם הכירו את תוככי
הפרי בזה המרחב
על כל הטעמים
וגם את הקוצים הזעירים 
שבעין מזויינת רק ניראים

אנשי הכפר המדקדקים
בגודלו המדוייק של הפרי
אינם מתמכרים לשכר
משוללי הזיות אינם אוחזים
בתרבויות זרות

הם נותרו נאמנים
לאבינו המשותף
לכלליו הקדומים

למאכלת

הם יודעים הפרי הוא קטנטן
ואי אפשר להתחלק בו על כל אדם
צריכים לעמול על מנת להוציא מתוכו אם בכלל
את המתוק

אינם מוותרים
לא על השיחים
לא על הקוצים
בפרט לא על הפרות
המתוקים

אימם הגר הניקה
באין מים להרוות צמאונם
בידיעות ברורות
היכן הבאר המרוחקת
וחוק איסור הויתור ולו כזית
על כל שעל קיר ובית

זכרונות הגירוש

אז הילדים נפלו על הקוצים

הם לא היו מוכנים
איש לא סיפר להם
שכאן לא הולכים וצועדים
נבחרים לא אוחזים
בממתק של עלית

כאן יש להצטייד בזכרונות
לדלות אותם מבאר

הכי עתיקים
אם אין ברירה
להסתפק בעוגיות מלוחות
של סבתא קדומה וחכמה
הזוכרת את מערות החרובים
והצדיקים הסגפנים

או לצעוד לאור סיפורי סבא
המכיר את החרבות
והגבורות והמחילות
והנסים והנפלאות

של המחנות והגטאות של מלחמות האין ברירה
שהיו רבים מול מעטים וגבורות

משם לבוא עירניים לזחול עד
החור הבור הבאר

כמה שיותר שריון לעטות

היו צריכים לצייד אותם
הקשישים החכמים
מה מותר מה אסור
בפרט שלא חייבים
אם הזמנים עשו,
שאפשר ומותר
להיות רבים

ורומסים

לחדול מאסטרטגיית הפליטים
לא להניח לילדים בתרמילים
הגיון ומצפון החפון
מראש יענות

לכל היותר מצפן מדוייק
בזה המרחב

על זה הממתק של
עלית
יספרו בחוצות ועדות

כי מאוחר מדי ומעט
ולאט עלו התבונות בשרי האלופים;

אם אינך גמל
תבוא ברבבות
באלפים במרכבות

תרמוס זה טיבן של מרכבות
שהן שועטות

ואינן נייחות במנוחת
למטווח ברווזים

במלחמות כמו במלחמות
השרשראות צריכות להיות
המשוררות שלומות

לא להקשיב למצפון
מלב
כיכר מלכי ישראל

לילדנו המתוק והתמים שנותר מאחור
הפציפיסט ולא ליד שמאל

לזכור מה נאמר;
לא תישכח ירושלים
העיקר וזה כלל גדול
בתורה
לאהבת הבריות

גם אם להלום בנפלם
והזרוע מימין חזקה
לזכור לא על יד שמאל
נסמכה השבועה

בנימין בן יחיד עוד נותר
מזקונים עשרה הלכו בנשיית הזמנים

ללמוד מבני הגר את המרחב

כיצד להלום ולכתוש
אחר הדברים
ולבסוף
בסוף

לשבת במאהל
במעגל שמעל העלטה
יזחלו האורות
על כוס קפה ופיתה מרחבית
ערבית
אם תוגש במחווה לקוד תודות
אם אין יודעים לדבר
ערבית לשתוק וללעוס
חלום שלום

ולזכור את זיו הנעורים
שהאמינו לכללים

הם נפלו
בחללים


תגובות